הנדבך הראשון עניינו, כאמור, התשתית העובדתית הספציפית בקשר ל"עסקת שמחיוף". כפי שהוסבר בהכרעת דינו של השופט זילברטל, אליה אני מצטרף, בין עד המדינה לבין שמחיוף נרקמה עסקת שוחד. על פי הסיכום, עד המדינה העביר לשמחיוף כספי שוחד בקשר לקידום פרויקט הולילנד. רבין היה זה שיצר את החיבור הראשוני בין עד המדינה לבין שמחיוף, מאחר שהוא היה ידיד קרוב של שמחיוף ובה בעת עבד עם עד המדינה. רבין הפגיש את שמחיוף עם עד המדינה, ואמר לאחרון כי שמחיוף יוכל לעזור להם רבות בהמשך הדרך (עמ' 217 ש' 32-23; עמ' 218 ש' 5-1). רבין אף היה זה שהעביר בפועל חלק מכספי השוחד, דהיינו את סדרת השיקים הראשונה, מעד המדינה לידי שמחיוף.
הנדבך השני איננו מתייחס באופן ספציפי לחלקו של רבין בפרשת הולילנד. במקום זאת מדובר בשורה של ראיות המלמדות על תפקידו המרכזי של רבין בתוך עסקי השוחד של עד המדינה. כוונתי לדבריהם של עד המדינה, בתו - גב' אדית וולף, ומזכירתו - גב' שרון פוחס; וכן לדבריו של רבין עצמו, אשר הוקלטו בלא ידיעתו במהלך הפגישה שקיים עם פרקליטיו של עד המדינה.
עד המדינה גרס כי רבין היה איש סודו ויד ימינו, ופעל יחד עמו לביצוע מהלכי שוחד (ת/5, עמ' 92-89). לדברי עד המדינה, רבין שימש עבורו "זרוע ביצועית" לפעולות כשרות ובלתי כשרות. רבין נהג לקבל מעד המדינה כספי שוחד, וחילק אותם לפי ראות עיניו. אדית וולף הוסיפה כי היא שמעה מספר שיחות בין אביה לבין רבין בהן דובר על העברת כספי שוחד (עמ' 5184 ש' 29 - עמ' 5185 ש' 27). השניים אף שוחחו, לדבריה, על אודות קידום פרויקט הולילנד באמצעות שוחד (עמ' 5188 ש' 19
--- סוף עמוד 459 ---
– עמ' 5189 ש' 8-1). שרון פוחס מסרה כי, על פי הבנתה, תפקידו של רבין היה לשחד אנשים בעיריית ירושלים כדי לקבל אישורים לפרויקט הולילנד. פוחס סיפרה כי שמעה שיחות לפיהם רבין נוסע לקבל אישורים שונים שקשורים לפרויקט הולילנד, בעיריית ירושלים ואף במנהל (ת/708 ש' 22-3).
ולבסוף, רבין עצמו הוקלט כאשר הוא משמיע דברים המלמדים על מעורבותו העמוקה במיזמי השוחד של עד המדינה (ת/479). הדברים הובאו לעיל, ויוזכר כי מדובר בפגישה שהתקיימה בין רבין לבין פרקליטיו של עד המדינה. במהלך הפגישה אמר רבין, בין היתר:
"רבין: אני אומר לך שום הוכחות, אין דבר, אני אף-פעם אני, אף אחד לא קיבל שיקים ביד, גם שמואל [עד המדינה] שנתן שיקים... הכל על בסיס מזומן, היחיד שיכול לדעת איפה השיקים נפדו, זה רק אני. כי אני פרטתי את כל השיקים, אני יכול להוכיח אחד לאחד... אני הייתי מסכם מה לתת [...]. שמואל לא נתן שקל, הוא לא יודע כלום איפה הלך, מה הלך, כמה הלך, איך נתנו, מה נתנו, כמה נתנו [...].