ואחרון: עיינתי בהפניותיו של חברי השופט נ' הנדל לעניין החומר המלמד, לשיטתו, על תפקידו של רבין בעניין זה. לדעתי איננו יכולים להסתייע באמור שם. ראשית יצוין כי ההפניות הן כולן לעדויותיהם של רבין ודנקנר. בית המשפט המחוזי לא מצא את עדותו של רבין אמינה (ראו למשל הכרעת הדין, עמ' 313; עמ' 629), וגם עיון בעדויות לגופן לא שכנעני שיש להסתמך על האמור בהן. הדברים הנשמעים בהם כלליים ועמומים, ולדעתי אין להסיק מהם דבר. לשם הדוגמה בלבד, רבין ציין בעדותו "במחוז צפון אני זוכר שעזרתי לו [לדנקנר – ע' פ']" (פרוטוקול הדיון, עמ' 6711 ש' 5). סתם ולא פירש. מה נעשה במחוז צפון? אילו תקדימים הובאו משם? עם מי שוחח רבין כדי להשיג מידע זה? כך למשל רבין:
"שאלה: אתה גם אומר שבמחוז צפון אני זוכר שעזרתי לו [לדנקנר – ע' פ'].
תשובה: היו שם כמה אנשים שהכרתי, כן.
--- סוף עמוד 495 ---
שאלה: שגם זה אתה לא מוכן להגיד לנו עם מי נפגשת במחוז צפון?
תשובה: נכון.
שאלה: אבל מה עשית שם?
תשובה: דיברתי עם האנשים" (פרוטוקול הדיון, עמ' 6847 ש' 22-17).
תשובות אפוא – אין, ולמותר לציין כי גם בעניין זה לא מצאו רבין או דנקנר להעיד מי מהגורמים שמולם פעל כביכול רבין כדי לאשש את טענותיהם.
78. ולבסוף, לטענת דנקנר רבין סייע לו לאפיין את הגורמים עימם נחוצה פגישה ו"לכונן" אותה. לאחר זאת יעץ לו רבין כיצד לנהוג בפגישותיו עם גורמים אלה וסייע לקשר בין דנקנר לבינם. רבין, על פי הטענה, סייע לדנקנר להיערך לקראת הפגישות; סייע בהעברת מידע שעלה בפגישות אלה לגורמים הרלוונטיים במינהל; ופעל לארגון פגישה עם יו"ר הועדה לביקורת המדינה בנושא אישור העסקה במועצת מקרקעי ישראל.
79. לטעמי דין טענה זו להידחות. ראשית יאמר כי רבין עצמו לא טען כי הוא דאג להסדרת פגישות אלו, ובאי כוחו של דנקנר נמנעו מלחקור את רבין ביחס אליהן (הכרעת הדין, עמ' 614; עמ' 621-620). שנית, בית המשפט המחוזי קבע כי אדם במעמדו של דנקנר אינו זקוק כלל לרבין כדי לארגן פגישות עם נושאי תפקידים שונים, מכובדים ככל שיהיו. קביעה זו מקבלת משנה תוקף לאור עדותו של אפרתי שלפיה "בוודאות" היה נפגש עם דנקנר או מי ממיצגיו לו היה מקבל פנייה מהם (הכרעת הדין, עמ' 614; ראו גם דברי לקט שהובאו קודם לכן, פסקה 31 לעיל). שלישית, דנקנר לא ידע להעיד כיצד נערך רבין לפגישות אלה; איזה מידע העביר עובר לפגישה או לאחריה; למי העביר מידע שהתקבל בפגישה; ועוד. בהקשר זה הסתפק דנקנר באמירות כלליות, וכשנשאל שאלות פרטניות השיב כי אין לו זיכרון חי מהאירועים והוא למד על מעורבותו של רבין מיומניו (פרוטוקול הדיון, עמ' 8479 ש' 4-1). רביעית, ואולי עיקר – דנקנר ורבין שניהם נמנעו מלהביא לעדות מי מבין הגורמים הרלוונטיים, לטענתם, שמולם פעל רבין לקידום העסקה.