28. להשקפתי, ככל שתוכח זיקה בין עובד הציבור לבין מרים התרומה; וככל שיוכח כי למרים התרומה היה אינטרס אישי שאותו הגיוני שהיה מבקש לקדם אל מול עובד הציבור; וככל שיוכח כי התרומה שהורמה חריגה בנוף התרומות של התורמים או של הגוף הנתרם מבחינת אופיה או סכומה – כך יתקשה הנאשם לסתור את החזקה האמורה. עם זאת, למותר לציין כי מדובר בחזקה שניתנת לסתירה, וכי נאשם יכול להוכיח כי מניעי התורמים היו כשרים ואלה פעלו אך ורק לשם שמיים. מובן כי לעניין זה, וכמקובל במשפט פלילי, די בכך שהנאשם יעורר ספק סביר (עניין בן עטר, בעמ' 711-710; ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 721, 758-757 (2000)).
--- סוף עמוד 538 ---
לאחר שהנחנו תשתית נורמטיבית זאת, נפנה לשאלת מניעי התורמים בפרשה זו – כלום הרימו תרומותיהם "בעד פעולה הקשורה בתפקידו" של לופוליאנסקי?
מניעי התורמים: מדוע תרמו צ'רני ודכנר?
29. הצדדים נחלקו – בבית המשפט המחוזי ושוב בערעור שלפנינו – בשאלת מניעי התורמים, הם צ'רני ועד המדינה. נמקד את הדיון בשלב זה בתרומות שנתנו השניים ליד שרה. לפי גרסת לופוליאנסקי, נוכח מאפייניו המיוחדים של ארגון יד שרה, על אופיו הממלכתי, תדמיתו ותפישתו בעיני הציבור הנזקק לשירותיו בכללותו, ובעיני התורמים אליו בפרט – קיים מגוון רחב של מניעי תרומה לגיטימיים ובלתי-תלויים, סבירים ומסתברים, לארגון יד שרה – וזאת בפרט מצד תורמים מסוגם של דכנר וצ'רני. לעומת זאת, לפי גרסת המשיבה, התרומות באו לעולם אך מתוך רצון התורמים לוודא שדלתו של לופוליאנסקי תהא פתוחה לפניהם, כי לופוליאנסקי יהיה קשוב לבקשותיהם וכי האינטרסים של יזמי הפרויקט יעמדו נגד עיניו.
30. המשיבה ולופוליאנסקי הציגו אפוא שתי גרסאות קוטביות לתיאור מניעי התורמים. מבין שתי גרסאות אלו ביכר בית המשפט קמא את גרסת המשיבה. בית המשפט קבע כי צ'רני ועד המדינה תרמו ליד שרה כאשר נגד עיניהם קידום פרויקט הולילנד בעיריית ירושלים. באשר לעד המדינה, נקבע כי הלה פעל משיקולים חדים וקרים במטרה "לכבוש עוד יעד" בדרך להקמת פרויקט הולילנד באופן שימקסם את הרווחים ממנו – לו וליזמי הפרויקט. זו הייתה אף הגדרת תפקידו – אחריות על קידום התכנית ועל הקשרים עם הרשויות לשם כך (הכרעת הדין, עמ' 333-332; עמ' 31). באשר לצ'רני, בית המשפט ייחס משקל רב לדברים שאמר האחרון בחקירתו במשטרה, שם הסביר כי התרומות ליד שרה ניתנו כ"לובינג" לטובת פרויקט הולילנד וכי לסברתו דאז לא היה בכך פסול, ועל רקע זה קבע כי מתן התרומות נועד לסייע ולהשפיע על בעלי תפקידים שבכוחם לסייע לקדם את הפרויקט (הכרעת הדין, עמ' 345; עמ' 107; עמ' 111-109).