31. בערעורו שב וטוען לופוליאנסקי כי בהשאת התרומות לא כיוונו צ'רני ודכנר לניסיון להשפיע עליו כמי שהייתה לו נגיעה לפרויקט הולילנד. אשר לעד המדינה, נטען כי הן מחקירתו במשטרה הן מעדותו בבית המשפט עולה כי הוא "התלהב" מפועלה של העמותה והזדהה עם יעדיה; וכי במתן התרומות שאף לזכות בהכרה ובכבוד הנלווים לתרומות נכבדות מסוג זה, להאדיר את שמו ולהנציח את זכר קרוביו. לופוליאנסקי מוסיף ומציין כי בפועל אף נתגלו מניעים נפסדים לתרומותיו של דכנר, הנוגעים
--- סוף עמוד 539 ---
לניסיון לבצע הונאה של רשויות המס באמצעות הזדכות כפולה על התרומות. נוכח כל אלה מבקש לופוליאנסקי להראות כי תמונת השיקולים בבסיס התרומות שנתן דכנר ליד שרה היא מורכבת וכי היו לדכנר אינטרסים משמעותיים לתרום, אשר כלל אינם נוגעים לפועלו במסגרת פרויקט הולילנד.
32. בכל האמור בצ'רני, נטען כי התרומות שהרים – באמצעות הולילנד שירות לנופש והולילנד תיירות – מקורן במניעים פילנתרופיים אמיתיים. אשר לתרומת 1.25 מיליון ש"ח (כזכור, לצד תרומה זו נתרמו גם תרומות בשנות ה-90, בתקופה שהתיישנה) נטען כי אמו של צ'רני הביעה התעניינות בהשאת תרומה משמעותית לעמותה; וכי באותה תקופה הורמו "תרומות סוף פרויקט" למוסדות רבים ובסדרי גודל דומים לתרומה שהושאה ליד שרה, ובהם לאוניברסיטת בן גוריון ולאגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, לשיטת לופוליאנסקי, סכומי התרומות שהרים צ'רני בשנות ה-90 באמצעות הולילנד שירות לנופש הן תרומות "רגילות ומקובלות" ביחס לתרומות המורמות על ידי חברה גדולה. בהקשר זה טוען לופוליאנסקי כי גרסת עד המדינה שלפיה צ'רני (באמצעות החברות שבבעלותו) מימן את תרומותיו שלו (של עד המדינה) התגלתה כמלאת סתירות ובחלק מהמקרים הופרכה לחלוטין. עוד הוטעם כי טענת דכנר, שלפיה הוא זה שעמד כ"פרונט" ותרם את התרומות למען צ'רני, אינה יכולה לעמוד גם בשים לב לכך שצ'רני נתן בעצמו תרומות גלויות (באמצעות החברות שבבעלותו; הכוונה היא הן לתרומות משנות ה-90, הן לתרומה בסך 1.25 מיליון ש"ח משנת 2000). משכך, לשיטת לופוליאנסקי, אין לקשור בין המניעים של דכנר לתרום לבין אלה של צ'רני.
33. המשיבה מדגישה כי בכל הקשור במניעי התרומות, עיקר טענותיו של לופוליאנסקי מתייחסות לממצאי עובדה ומהימנות של בית המשפט המחוזי. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי הזיקה בין התרומות המשמעותיות שנתנו עד המדינה וצ'רני ליד שרה לבין תפקידיו של לופוליאנסקי נלמדת משורת ראיות שאינן תלויות בעדות דכנר. לטענתה, היקפן החריג של התרומות; העיתוי שבו הן ניתנו; מעורבות לופוליאנסקי בגיוס התרומות; התפקידים הבכירים שבהם החזיק אותן שנים; וסמיכות הזמנים שבין מתן התרומות לבין הליכי קידום הפרויקט שלופוליאנסקי היה חלק מהם – כל אלה תומכים בקביעת בית המשפט המחוזי כי התרומות ליד שרה הן מצד צ'רני, הן מצד דכנר, נועדו לרתום את לופוליאנסקי לטובת הפרויקט.