זקן גרסה בעדותה בבית המשפט, כי ביקשה מעד המדינה סיוע כספי לכיסוי גירעונות בחירות של אולמרט. לדבריה, עד המדינה לא היה מוכן "להרים תרומה" עבור אולמרט, אך נעתר להעביר סכום של 100,000 ש"ח עבורה, כחברתו. 40,000 ש"ח מתוכם הפקידה זקן בחשבונות ילדיה ו-60,000 ש"ח העבירה במזומן לאורי מסר לכיסוי גירעונות בחירות. זאת, לטענתה, מבלי לדווח על כך לאולמרט.
178. בין אולמרט לבין זקן שררו יחסי אמון וסוד. זקן הרגישה מחויבות כלפי אולמרט והיה לה רצון לגונן עליו בכל נפשה ואף "להקריב עצמה" למענו, ולו שלא ייפגע. מטרתה היתה להגן על אולמרט "בכל כוחותיה". לא היתה לה כל כוונה לטפול האשמות שווא על האיש שכה העריצה ושעליו הגנה ושמרה לאורך עשרות שנים. לא זו בלבד שלא ניכר בזקן במהלך עדותה כי ביקשה לטפול האשמות שווא על אולמרט, אלא שלזקן גם לא היה כל אינטרס לעשות כן. הגרסה לפיה העבירה זקן 60,000 ש"ח למסר – אינה מטיבה עם מצבה היא. שכן, זקן קיבלה לידיה את כל השיקים מעד
--- סוף עמוד 782 ---
המדינה והפקידה אותם בחשבונות בנק של קרוביה. בכך השתכללה ממילא עבירת השוחד שביצעה זקן ביחס למלוא הסכום, גם אם הועבר ממנה.
179. זאת ועוד, נוכחנו לראות, כי מקום בו זקן השתמשה בכספים לצרכיה האישיים, היא לא היססה להודות בכך בפה מלא. כך היה ביחס לסך של 40,000 ש"ח (מתוך 100,000 ש"ח) שקיבלה מעד המדינה והפקידה בחשבון בנה, וכך היה ביחס ל-50,000 ש"ח (שניתנו לה ב-4 שיקים מעד המדינה מסוף שנת 2002 תחילת 2003).
180. בעת מתן גרסתה בבית המשפט המחוזי נאלצה זקן לעמוד בקושי רב על דוכן העדים ולהעיד ביחס לסכום של 60,000 ש"ח שמסרה לטובת אולמרט, כל זאת בשל הקושי בו היתה נתונה לאורך עדותה – קושי הנעוץ במניעיה להגן על אולמרט, במחיר מתן עדות שקר. כך, בחקירתה הראשית, עת נדרשה להתייחס לשיקים בסך 100,000 ש"ח, ביקשה זקן להפסיק את עדותה (עמ' 7905 ש' 1 – עמ' 7906 ש' 28 לפרוטוקול). לאחר הפסקה קצרה, נמשכה עדותה של זקן והיא חשפה את הקושי הרב בו היא נתונה, כלשונה: "...אבל היום זו לא אני, אני כאן בובה שנמצאת כאן, קו המחשבה שלי לא, אני קיבלתי המון מכות, אני עברתי הרבה, אני סיפרתי מה שאני עברתי, אני לא אחזור על זה, רק לספר את זה אני לא ישנתי בלילה" (עמ' 7909 ש' 14-13 לפרוטוקול). בהמשך, תוך שניכר בה כי הגיעה זקן לנקודת שבר של ממש, הצהירה בהתרסה כי היא "לוקחת על עצמה" את כל הסכום של 100,000 ש"ח שעד המדינה נתן לה (עמ' 7910 ש' 10 עד עמ' 7911 ש' 12 לפרוטוקול). באי כוחה של זקן הפצירו בה לומר את הדברים שהיא התכוונה לומר לפני שעלתה על דוכן העדים (עמ' 7910 ש' 10 – עמ' 7911 ש' 25 לפרוטוקול). אלא, שזקן עמדה על שלה, וכלשונה: "... למרות מה שייעצת לי במשרד אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד את זה אז אני אשאר עם ה-100 אלף שלי" (עמ' 7911 ש' 31 – עמ' 7912 ש' 2 לפרוטוקול). בעקבות דבריה אלה של זקן, ביקש בא כוחה להפסיק את הדיון לאלתר. משחודשה חקירתה הראשית לאחר הפסקה של שבוע, ביום 17.10.2013, בשל מצבה הבריאותי, הבהיר בא כוחה של זקן בפני בית המשפט המחוזי: "הדיון הקודם הופסק לבקשתנו בנקודה שבה אני התרשמתי שהגב' זקן מדברת בצורה סרקסטית ולוקחת על עצמה כדי לסיים" (עמ' 8132 ש' 15-14 לפרוטוקול). לאחר ששבה זקן להעיד, הודתה כי שיקרה כאשר אמרה שכל ה-100,000 ש"ח הם שלה: "אדוני, אני יכולתי להגיד שכל ה-100 אלף שלי... למה אני לא אומרת את זה? כי זאת לא האמת" (עמ' 8213 ש' 11-1 לפרוטוקול).