--- סוף עמוד 828 ---
in terms of kind of, you know, pushing aside, and, you know, trying to calm down, and make it look like, okay, I'm getting along…" (ת/736א, עמ' 69 ש' 20 עד עמ' 70 ש' 3). מצבו הכלכלי של יוסי, שהלך והחמיר, הוביל גם לקושי נפשי (שם, עמ' 215 ש' 14 עד עמ' 216 ש' 3). כפי שיבואר, קיים בסיס בראיות לכך שיוסי אף התאמץ להסתיר את חומרת מצבו דווקא ממשפחתו הקרובה.
אמנם, כפי שציין חברי, השופט ג'ובראן (פסקה 130 לחוות דעתו), האפשרות לפיה יוסי יזם את העברת הכספים לא הוצגה לו בחקירה נגדית. ברם, יש לזכור כי בחקירתו בארצות הברית, הוא הכחיש את העברת הכספים בכללותה. בכל מקרה, סבורני כי עדיין ניתן למצוא ביסוס בחומר הראיות לאפשרות שיוסי היה היוזם. כפי שתואר – במצב שבו היה שרוי יוסי, הוא ניסה להעלות במוחו כל מי שיוכל לסייע לו – לרבות מי שסייע לו בעבר, בין במישרין ובין בעקיפין. מדוע אין זה מתקבל על הדעת שבאותו האופן, פנה יוסי גם לדכנר בבקשת עזרה? הרי יוסי הכיר את שמו של דכנר וידע במי מדובר. ראשית, יוסי זכר כי נפגש עימו בשנת 1996 – אמנם בתיווכם של אולמרט או משרדו – וקיבל ממנו שיק בסך של 6,000 ש"ח כתרומה במסגרת התמודדותו של יוסי בבחירות המקדימות לכנסת. שנית, הן נתן והן ויוסי ציינו כי בשיחות ביניהם עלה שמו של דכנר (ראו, בהתאמה, עמ' 4509 לפרוטוקול, ש' 29-27; ת/736א עמ' 201 ש' 7-6 וכן עמ' 5423 לפרוטוקול, ש' 13-12 ועמ' 5513 ש' 9-8). על רקע זה, ייתכן כי יוסי הגיע לדכנר וביקש גם ממנו סיוע. מדברים אלה עולה כי קביעתו של בית המשפט קמא (בפסקה 273ד להכרעת הדין) – לפיה אולמרט היה "הקשר היחיד" בין יוסי לדכנר במועד העברת הכספים (החל מאוקטובר 2002 וכן במהלך 2003) – הינה קביעה שאינה מחייבת.
15. על רקע תיאור מערכת היחסים בין יוסי לאולמרט, תוהה חברי, השופט ג'ובראן, כיצד ייתכן כי יוסי ביקש כספים מעד המדינה מבלי שאולמרט ידע על כך (פסקאות 133-132 לחוות דעתו). מסקנותיי באשר למערכת היחסים בין האחים הן שונות משל חברי, ועוד ארחיב עליהן (ראו פסקאות 26-20 להלן). בשלב זה ברצוני להציע הסבר כיצד ייתכן כי יוסי יזם את הפנייה לדכנר, מבלי לערב את אולמרט בעניין. תיאור זה יבסס גם את התרחיש לפיו יוסי לא הביא את הדבר לידיעת אולמרט אף לאחר מכן (כחלק מהדיון בסוגיית הידיעה).
יוסי היה במצוקה קשה. עולה כי היה נואש וחפץ לקבל כסף מכל מקור שהוא. יוסי העיד בחקירתו כי במצב בו היה נתון, אותו המשיל לשקיעה בחול טובעני, היה מוכן לקחת כל דבר שנקרה בדרכו (ת/736א, עמ' 223 ש' 6 עד עמ' 224 ש' 1). ייתכן