--- סוף עמוד 829 ---
כי קרא נכון את המפה, והבין שלדכנר יהיה אינטרס להעביר לו כספים – לא בהכרח בגלל התמורה שיוסי ייתן לו. ואכן, דכנר סיפק את הסחורה. הגם שיוסי טען כי לא הכיר את פרויקט הולילנד (ת/736א, עמ' 176 ש' 21-19) – סביר יותר להניח כי היה מודע לפרויקט ולמעורבות דכנר בו. תימוכין לכך אפשר למצוא, למשל, באמירה של יוסי לפיה ידע שנתן מעורב עם דכנר בקידום תב"עות (עמ' 5423 לפרוטוקול, ש' 13-12), וכן באמירתו של נתן: "יכול להיות שדיברנו על אם אני עובד בהולילנד" (עמ' 4499 לפרוטוקול, ש' 16). לפיכך, אין זה בלתי מתקבל על הדעת להניח כי יוסי עצם עיניו מראות ונמנע מלשאול שאלות "מיותרות". כך במיוחד לנוכח מצבו הקשה, שפגם – לדברי יוסי עצמו – בשיקול דעתו (ת/736א, עמ' 230 ש' 8-3). יוסי העדיף לקחת את הכסף וללכת – אולי, ליתר דיוק, לרוץ.
נראה כי אין מחלוקת – ואף יוסי מסכים לכך – כי דכנר לא התנדב להעביר לו כספים אלה כמעשה צדקה (ת/736א, עמ' 212 ש' 10-9). יוסי ציין כי הגיוני לחשוב, וכך סבר אף הוא, כי דכנר נתן לו כספים אלה כי חשב שיהיה בכך כדי לשרת אינטרס של דכנר – יהא אשר יהא אותו אינטרס, שעל אודותיו – כך יוסי – לא ידע משיחותיו עם דכנר (שם, ש' 14-13). במילים אחרות, יוסי סבר כי זה הגיוני שדכנר (בדומה לאחרים) חפץ לרצות את אחיו – אולמרט, אך הוא (יוסי) לא קיבל אישור על כך – לא אז ולא כיום. חוקריו של יוסי תמהו בפניו – האם לא רצה לשאול? – ויוסי השיב בשלילה. בתשובתו התייחס לכך כי כל המשפחה תמיד "הלכה על ביצים", נזהרה בכל הקשור לאולמרט וגוננה עליו. בכלל זאת – העיד יוסי – נהגו שלא לשאול שאלות לגביו, שלא להביך אותו בדרך כלשהי או לומר משהו שעלול לעשות כן (שם, עמ' 253 ש' 10 עד עמ' 254 ש' 22).
כאן המקום להעיר, כי אני מבין דברים אלה באופן שונה מהאופן בו הובנו על ידי בית המשפט קמא ועל ידי חברי, השופט ג'ובראן (פסקה 132 לחוות דעתו). להבנתי, מהקשר הדברים עולה כי יש לראות את הזהירות שנקט יוסי בקשר לאולמרט לא כסיבה והסבר לכך שוודאי היה מספר לו על העברת הכספים, אלא דווקא – או לפחות באותה מידת הסתברות – כסיבה והסבר לכך שיוסי נטל מדכנר את הכספים – "no questions asked". הוא שאף לשמור על הדברים פשוטים ככל שניתן, מתוך ידיעה כי שאלות עשויות לסבך את המצב – הן מבחינת אולמרט והן מבחינתו הוא. כפי שיפורט בהמשך, בחקירתו ציין יוסי כי ידע שאולמרט לא יראה בעין יפה (לשון המעטה) את קבלת הכספים מדכנר. ייתכן, לפיכך, כי יוסי קיווה שהדבר לעולם לא יגיע לידיעת אולמרט. תקווה זו אף מחלישה את סבירות האפשרות כי יוסי הודיע לאולמרט בעצמו ומיוזמתו על העברת הכספים. כאמור, על אפשרות זו נרחיב במסגרת הדיון בסוגיית הידיעה.