ודוק: אף חברי, השופט ג'ובראן, לא שלל אפשרות זו. דהיינו, הוא מוכן היה להניח כי היוזמה להעברת הכספים לא הגיעה דווקא מכיוונו של אולמרט אלא הייתה בקשה ישירה של יוסי מדכנר או יוזמה עצמאית מצידו של דכנר. אך חברי סבור, כי גם אם אולמרט לא ידע על העברת הכספים בזמן שבוצעה – הוא ידע על כך בדיעבד (ראו פסקה 146 לחוות דעתו). כפי שכתב, "כלום ייתכן שבאחת מן האפשרויות הללו, "סכום משמעותי" של כסף עבר במתנה, מעד המדינה אל יוסי אולמרט, מבלי שהדבר ייודע לאהוד אולמרט?" (פסקה 137). על רקע אישיותו המורכבת והמתוחכמת של דכנר, לצד מערכת היחסים בין אולמרט ליוסי והמצב בו היה שרוי האחרון – סבורני כי הדבר אמנם ייתכן.
--- סוף עמוד 847 ---
המעורבים בפעולת העברת הכספים – דכנר ויוסי – הם המועמדים שעשויים היו ליידע את אולמרט על אודותיה. אפתח בהצגת האפשרות לפיה יוסי לא סיפר לאולמרט על העברת הכספים, ואמשיך באפשרות לפיה דכנר לא עשה כן. בשלב מאוחר יותר של הניתוח נתייחס לאפשרות חלופית לפיה אולמרט אמנם ידע בדיעבד, אך במועד ובנסיבות שאינם מבססים עבירה.
האפשרות שיוסי לא סיפר לאולמרט על העברת הכספים היא סבירה והגיונית
28. במסגרת דחיית "תרחיש יוסי" – לפיו יוסי פנה לדכנר מיוזמתו בבקשה לסיוע כספי – דחה חברי, השופט ג'ובראן, גם את האפשרות לפיה יוסי לא יידע את אולמרט על העברת הכספים אף בדיעבד. לכך מונה חברי שלוש סיבות: הסיבה האחת, כי אין בפניה יזומה של יוסי לדכנר בבקשת סיוע כספי, ללא ידיעת אולמרט, כדי לגלות כל עבירה כלפי יוסי או כלפי אולמרט, ולפיכך – מדוע שיסתיר זאת יוסי מפני אחיו? (פסקה 131). על פי הסיבה השנייה, הימנעות יוסי מלספר לאולמרט על העברת הכספים אינה מתיישבת עם אמירות יוסי בחקירה ובעדות בדבר היחסים החמים והאכפתיים ששררו בינו לבין אחיו (פסקה 132). ניתן לומר כי הסיבה הראשונה והסיבה השנייה שלובות זו בזו, והתמיהה שביסודן היא אחת: מדוע שיוסי לא יספר לאחיו על העברת הכספים? כפי שיבואר, המענה לתמיהה זו אפשרי בכמה מישורים והיבטים. הסיבה השלישית נוגעת לאמירתו של יוסי בעדותו, לפיה אילו היה מקבל כסף מדכנר, היה פונה בעניין לאחיו אולמרט ושואל אותו. על פי עמדה זו, משהוכח כי יוסי קיבל כספים מדכנר, משמע כי אין אפשרות שהיה מקבל את הכסף ללא ידיעתו ואישורו של אולמרט (פסקאות 129 ו-134 לחוות דעת חברי, על יסוד עמ' 5523 לפרוטוקול, ש' 27-21). נתייחס לסיבות אלה כסדרן.