--- סוף עמוד 852 ---
שדכנר נתן את הכספים ליוסי בבחינת "שלח לחמך", מתוך אינטרס וציפייה כי הדבר ישתלם עבורו במישור היחסים מול אולמרט בעתיד – כשחשיפת העניין תביא למקסום התועלת מבחינתו. אין הכרח כי היה זה במועד העברת הכספים או בסמוך לכך, ולמעשה לא הוכח מתי הדבר אירע – אם בכלל. עוד יש לזכור, כי חרף כישוריו הרבים – דכנר היה אך בשר ודם. הוא תאב שליטה, אך אינו השחקן היחיד על הבמה. ייתכן כי חרף מאמציו, תכניותיו לא יצאו אל הפועל. נקודה זו ארחיב ואבסס יותר בהמשך.
30. אין חולק כי דכנר הוא "איש עסקים מנוסה ומתוחכם" (השוו: פסקה 283 להכרעת הדין). כאיש עסקים – הוא משקיע. עוד אין מחלוקת כי השקעותיו של דכנר – אותו אינטרסנט הרואה את טובתו לנגד עיניו – נעשו מתוך מחשבה, ציפייה, אמונה וכוונה כי תשאנה פירות. בפשטות, מטרתו הייתה להשקיע סכום כסף מסוים על מנת שיניב – בסופו של דבר – סכום כסף גבוה יותר בעתיד. הכספים שהעביר דכנר ליוסי אינם שונים במובן זה. אף הם נתפסו בעיניו כהשקעה. ער אני לכך כי כספים אלה ניתנו ליוסי ללא תמורה כנראה בהיותו אח של אולמרט, ורק מטעם זה. אין להיתמם ולחשוב כי דכנר העביר ליוסי כספים בסכום משמעותי משום שמצבו של יוסי נגע לליבו. עוד מוכן אני להניח כי בהענקת כספים אלה ביקש דכנר לקדם את ענייניו אצל אולמרט. דכנר קיווה והאמין כי השקעה זו תשתלם לו בעתיד. ואולם, כל אלה אינם מחייבים, כאמור, את המסקנה כי דכנר מיהר לחשוף את דבר העברת הכספים בפני אולמרט (או שעלה בידו לעשות כן).
ניתן לומר כך – A good businessman is always doing business. הוא מכיר את כללי המשחק. כדי להרוויח עליו להשקיע. עת להחיש ועת להמתין. כלומר, פעמים יהא עליו לקפוץ על ההזדמנות ולמהר לנצלה, ופעמים אחרות יהא עליו להתאזר בסבלנות. גם לאחר ששקל את מכלול שיקוליו, ייתכן שיתברר בדיעבד כי שגה, וכי השקעתו לא הייתה כדאית. או אז, עליו לנהוג בדרך של – cut your losses. אין ספק כי דכנר, איש עסקים ממולח, הביא גם שיקולים מעין אלה בחשבונותיו. קל וחומר על רקע מורכבותו וייחודיותו, כמי שפועל ברבדים שונים שלא כולם נהירים.
בחומר הראיות ניתן למצוא ביסוס לתרחיש הסביר הבא: דכנר ראה לנכון לסייע ליוסי בזמן שנודע לו על מצבו הכלכלי של האחרון – סוף שנת 2002. נזכיר שוב כי בעת ההיא יוסי היה שרוי במצוקה כלכלית חמורה, לאחר שנחל הפסד בבחירות והסתבך בחובות שהלכו ותפחו. בניסיון לצאת מהמשבר, יוסי פנה לאנשים שונים בבקשה לעזרה כספית. במהלך חיפושיו אחר רווח והצלה, הצטלבה דרכו בזו של דכנר. הלה, מצידו, ראה בפניו הזדמנות פז, שלא רצה להחמיץ (ונזכיר שוב את דבריו בעניין