--- סוף עמוד 868 ---
נערך דיון – ודאי לא דיון עובדתי מפורט – באפשרות שאולמרט למד על העברת הכספים בדיעבד. כפי שעולה מתרחישים שונים שהוצגו לעיל, אין הכרח לקבוע כי אולמרט ידע מראש על המהלך, יזם או אישר אותו. לכן, הדיון באפשרות לפיה אולמרט ידע בדיעבד ומתי ידע זכה לראשונה לפירוט קונקרטי בפסק דין זה. כך מבחינה עובדתית לעניין השתלשלות האירועים, וכך מבחינת ניתוח ההשלכות הנורמטיביות שלהם על הרשעת אולמרט. במובן זה, התרחיש שנדון בציר הזמן איננו מצוי על הקו שהתביעה ובית המשפט המחוזי נקטו בו, אך הוא תורם את תרומתו להחלשת התזה המרשיעה.
השלישית, והיא נגזרת מהשנייה, נסובה סביב מקומו של התרחיש בעניין ציר הזמן ביחס לתרחישים השונים מתזת ההרשעה. משנקבע שאולמרט לא ידע מראש ולא היה הוגה הרעיון של העברת הכספים, למצער לא בהכרח – אין נתון המלמד מתי ידע עליה, אם בכלל. עמדנו לעיל על המורכבות באישיותו של דכנר, התנהגותו בפרשיות שוחד אחרות והקשיים האובייקטיביים הלא-צפויים שנתקל בהם על ציר הזמן. כאמור, בית המשפט קמא לא דן בתרחישים אפשריים אלה. ייתכן שאולמרט ידע ב-2003, ב-2004, או ב-2006. האפשרויות השונות קיימות. ניתן היה להסתפק בכך שלא הוכח המועד המדויק שבו הובא דבר העברת הכספים לידיעתו. ייתכן, אפוא, שאין מועד ידיעה או שהוא כה מאוחר ששאלה היא אם בכלל ישנה עבירה. על רקע זה, וגם בתרחיש שאולמרט ידע בסמוך למועד ההעברה, הוצגה החלופה המבהירה כי אף אז אין הכרח לקבוע כי אולמרט עבר את העבירה של לקיחת שוחד לנוכח הנסיבות הייחודיות שנוצרו. אלו הן המועד שבו הכספים הועברו, סטטוס פרויקט הולילנד באותה העת, וסיום כהונתו הלא-צפוי מראש של אולמרט כראש העיר. לדעתי, התרחיש על ציר הזמן תואם את העובדות ואינו תיאורטי. אף הוא מציג חלופה לתרחיש המרשיע המתיישבת עם חומר הראיות. הוא תרחיש שעומד בפני עצמו ולא ניתן להתעלם ממנו. במשפט אחד – ישנם תרחישים שונים, לרבות אלו שפחות נוחים לאולמרט אך עדיין אין בהם לגלות ביצוע עבירה.
41. סיכומו של דבר, בחינת פרויקט הולילנד מחד גיסא והסטטוס של אולמרט מאידך גיסא על פני ציר הזמן תומכת, אפוא, במסקנה כי לא ניתן להרשיעו בלקיחת שוחד בפרויקט הולילנד. זאת, אף אם נאמץ את הגישה החלופית לפיה העברת הכספים נודעה לאולמרט בשלב מסוים (ושוב, לא הוכח מהו), כאשר כבר בעת העברת הכספים "היה עם רגל בחוץ", חודשים ספורים לאחר מכן חדל בפועל מתפקידו כראש העיר ומכל מקום לא הוכח כי בתקופה זו היה מעורב בפרויקט או מסוגל לקדמו באופן כלשהו.