--- סוף עמוד 935 ---
בעל גמ"ח שבו נעזר לא פעם, לחרוג ממנהגו ביחס לסכום הפריטה וביחס לקבלת המחאות. אם לא די בכך, שמחיוף, שלפי עדות הרצברג התקשה לגייס ערבים כאשר נזקק להלוואה לצרכיו הרפואיים של אמו, הצליח לגייס ערבים 'בעלי מעמד' כדי שיערבו לפעולת הפריטה שביצע עבור דכנר. דומה, כי קשה להתייחס לפעולתו של שמחיוף בעבור חברו רבין, לכאורה, כאל אירוע שגרתי ועל כן יש קושי רב לקבל את גרסתו של שמחיוף כי לא הציג גרסה זו בחקירותיו במשטרה מאחר ש'פרחה מזכרונו' ויש לראות בה גרסה כבושה ומחשידה.
יתרה מכך, גם יש קושי לקבל את גרסתו של שמחיוף לגופה. הציר סביבו סובבת גרסתו של שמחיוף הוא רבין – חבר כאח, שפונה בבקשה לעזרה, ושמחיוף מתגייס לעזרתו בלי למצמץ. שמחיוף טוען, כי רבין פנה לעזרתו בעניין ההמחאות בשל חברותם ולא מסיבה אחרת. ברי, מהתשתית שהוצגה לעיל, כי רבין פנה לשמחיוף לעזרה גם בכובעו כחבר וגם בכובעו כסגן ראש העיר. אין לקבל את גרסתו של שמחיוף לפיה בכל עת נשמרה הפרדה בין שני כובעיו. כך קשה לקבל גרסה לפיה שמחיוף התגייס לסייע לחבר, בלי להתעניין בתחום עיסוקו, בלי לשאול עבור מי הוא פועל בעירייה או מיהו אותו דכנר שאת המחאותיו הוא נכון לפרוט. יש לזכור שבבואו לפרוט את המחאותיו של דכנר ב"קרן ברכת משה" הסתכן שמחיוף בפגיעה בשמו בפני גמ"ח שבשירותיו נהג להשתמש ובפני ערבים אליהם פנה כדי לאפשר את פעולת הפריטה. הייתכן ששמחיוף, דמות מוכרת הנושאת בתפקידים ציבוריים בכירים, יסכים להעמיד כל זאת בסיכון בשביל לסייע לרבין בלי לשאול ולו שאלה אחת. הדברים מקבלים משנה תוקף גם מכך שרבין נאלץ לחזור בו בעדותו מהגרסה לפיה פנה לשמחיוף בשל קשיים באיתור מקומות לפריטת המחאות, והודה כי בסך הכל ביקש להרחיב את מעגלי הפריטה. כלומר, רבין או דכנר לא היו מצויים במצוקה שייתכן שהיתה יכולה להצדיק התגייסות חסרת שאלות מצדו של שמחיוף. יתרה מכך - מדבריו של רבין מתחדדת התמונה באשר לסיכון שבפריטת המחאותיו של דכנר, שעסק בפריטת המחאות באופן כה אינטנסיבי עד אשר התקשה למצוא מקומות נוספים לפרוט בהם המחאות. אף על פי כן, שמחיוף התגייס לעזרתם של רבין ודכנר, על כל המשתמע מכך, בלי לברר פרטים. בנסיבות, גרסה זו, בכל הכבוד, אינה סבירה, בלשון המעטה.
22. בהקשר זה יצוין, כי אין ממש בטענתו של שמחיוף, כי בית משפט קמא חזר בו מהערכת עדותו של שמחיוף, אותה מצא "נאה" בעת שניתנה, בלי ליתן הסבר מספק לכך. ראשית, אינני סבור כי פרשנותו של שמחיוף לדברים היא אכן הפרשנות המתבקשת בנסיבות, וראוי לחזור על דבריו של בית משפט קמא בעניין זה: