--- סוף עמוד 15 ---
דעתו של שר הפנים. העותר 1 בבג"ץ 8263/03 הינו אזרח ישראלי ערבי המתגורר בחיפה. הוא נישא לעותרת 2 (ביום 12.7.2002), פלסטינית מאזור חברון, ונולד להם בן. בקשת העותרים למתן מעמד לעותרת 2 נדחתה על בסיס החלטת הממשלה, וכעת מונע חוק האזרחות והכניסה לישראל את אפשרות כניסתם להליך המדורג לקראת מתן מעמד לעותרת 2. העותרים טוענים כי הם לא יכולים לחזור ולגור בשטחים, בין השאר, לאור סכנה הנשקפת לחיי העותרת. העותר 1 בבג"ץ 7082/03 [פורסם בנבו], הוא אזרח ישראל ערבי, המתגורר בבית צפפה שבירושלים. הוא נישא (ביום 21.12.2002) לעותרת 2, פלסטינית מבית סאחור הסמוכה. בתחילת שנת 2003 הוגשה בקשתם להסדרת מעמדה של העותרת 2 בישראל. הבקשה נדחתה לאור החלטת הממשלה, ולאחר מכן נכנס לתוקפו חוק האזרחות והכניסה לישראל. העותרת 1 בבג"ץ 10650/03 היא ילידת ירושלים, תושבת מדינת ישראל. בשנת 1988 היא נישאה לתושב רמאללה ועברה להתגורר עמו. בשנת 2000 חזרה העותרת להתגורר בירושלים. לבני הזוג שבעה ילדים. הגדולה שבהם בת שש-עשרה, והקטנה בת שלוש. ארבעה מילדיה נולדו בעת שגרה בתחומי האזור, ונרשמו במרשם האוכלוסין שם. לאחר שחזרה להתגורר בירושלים ביקשה, בשנת 2002, כי יינתן לילדיה מעמד של תושבים. בקשתה נדחתה לאור החלטת הממשלה, ולאחר מכן נכנס לתוקפו חוק האזרחות והכניסה לישראל.
8. לפנינו, אפוא, סוגים שונים של עותרים הנפגעים מהחוק. העותרים בעלי האינטרס האישי בבירור העתירות הם זוגות נשואים, כשאחד מבני הזוג הוא ערבי ישראלי והאחר הוא ערבי-פלסטיני תושב האזור. לחלקם נולדו ילדים. הטיפול בעניינם של חלק מהזוגות לא נערך לאור החלטת הממשלה וחוק האזרחות והכניסה לישראל שעיגן אותה. הטיפול בעניינם של חלק אחר מהעותרים מצוי היה במסגרת הנוהל המדורג, אך החוק מונע את השלמת ההליך ואת מתן האזרחות הישראלית לבן הזוג הפלסטיני. לצד העותרים בעלי המעמד האישי, לפנינו עותרים ציבוריים רבים, ובהם חברי כנסת (ח"כ טאלב אל-סאנע, ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ עזמי בשארה, ח"כ עבד אל-מאלק דהאמשה, ח"כ ג'מאל זחאלקה, ח"כ ואסל טאהא, ח"כ אחמד טיבי, ח"כ עסאם מח'ול, ח"כ זהבה גלאון וח"כ רומן ברונפמן), סיעות בכנסת (סיעת מר"צ), ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל, וארגונים לזכויות אדם (עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט). המשיבים הם שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה.