--- סוף עמוד 17 ---
דמוגראפיים. הם גם לומדים על התכלית הדמוגרפית מהמצגת שהוצגה לממשלה לפני קבלת ההחלטה (ביום 12.5.2002), אשר נגעה בשיקול זה, ומדברי המשתתפים בדיונים בכנסת לפני חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל. לאור זאת טוענים העותרים כי התכלית של החוק אינה ראויה ואינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל. מוסיפים העותרים וטוענים, כי הפגיעה החמורה של החוק בזכויות היסוד אינה מידתית. לטענתם, ניתן לבדוק את החשש הביטחוני הטמון בבני זוג פלסטיניים באופן אישי-פרטני, ואין מקום לשלילת האפשרות לאיחוד משפחות מציבור שלם בגין חטאם של יחידים. במיוחד כך, כאשר מנתוני המשיבים עולה כי מעורבות המתאזרחים בפעילויות טרור, עם כל החומרה שיש לייחס לה, הינה שולית ביותר. לטענת העותרים, מטרת ההליך המדורג שהונהג במשרד הפנים הייתה, בין השאר, הסרת חששות ביטחוניים. לפיכך, אין מקום לבטלו ולהחליפו בחוק המונע כליל את אפשרות איחוד המשפחות.
11. לטענות המהותיות כנגד תוכן החוק מוסיפים העותרים טיעון בדבר הפגמים שנפלו, לשיטתם, בהליך החקיקה של חוק האזרחות והכניסה לישראל. כך, שעה שנדונה הצעת החוק, נטען כי קיים צורך ביטחוני בחקיקתו, לנוכח מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות בפיגועי טרור. אולם, לא סופקו נתונים מדויקים אודות מספרם של מקבלי המעמד בישראל, כמה מהם ילדים וכמה מהם בגירים, ומה היקף מעורבותם בטרור. כמו כן לא נבדקו השפעות חוק האזרחות והכניסה לישראל על זכויותיהם של ילדים, כמתחייב מהוראות החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב-2002. עוד טוענים העותרים כי לא ניתנה אפשרות בוועדת הפנים של הכנסת לקיים דיון בהשגות שהושמעו כנגד חוקתיות החוק. לטענתם, פגמים אלה יורדים לשורש הליך החקיקה, במידה המצדיקה את ביטול החוק.
3. טענות המשיבים
12. המשיבים דוחים את טענות העותרים. לטענתם, חוק האזרחות והכניסה לישראל הוא חוקתי. הם עומדים על הרקע הביטחוני לחקיקתו, ועל תכליתו הביטחונית. הסכסוך הישראלי-פלסטיני שינה פניו בספטמבר 2000, ומרכיב פעילות הטרור במסגרתו עלה בצורה משמעותית. ישראלים רבים איבדו חייהם כתוצאה מפעילות זו. במסגרת הסכסוך המזוין בין הפלסטינים לישראל מסתייע הצד הפלסטיני, במקרים מסוימים, באזרחים ערביים של מדינת ישראל, ובעיקר במי שהיו תושבי האזור וזכו לקבל מעמד בישראל בעקבות תהליכי איחוד משפחות. לפי הידוע לרשויות הביטחון,