פסקי דין

בגץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202 - חלק 83

13 מאי 2006
הדפסה

--- סוף עמוד 106 ---

הצד האחר חובתה של המדינה למנוע פעילויות טרור ולהגן על חייהם של תושבי המדינה.

15. חרף כל פעילויותיה ומאמציה של ישראל לא נבלמה מיתקפת הטרור, ומשנמצא אמצעי שצימצם את יכולתם של הטרוריסטים לפגוע בישראל, עשו ארגוני-הטרור מאמצים רבים להתגבר על אותו אמצעי. כך היה לאחר שהוחל בבנייתה של גדר הביטחון. אירגוני הטרור נתקלו באמצעי הגנה שנתקשו להכריעו, ובמטרה לעוקפו החלו מסתייעים בתושבי האזור שעברו הליכים של "איחוד משפחות" וזכו בהיתרים להיכנס לישראל ולנוע בה באורח חופשי. "תעודות הזהות הישראליות אשר ניתנו לתושבי האזור [בעקבות קישרי נישואין עם אזרחים או עם תושבים של ישראל] אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל, והפכו אותם לאוכלוסיה מועדפת על ארגוני הטרור לביצוע פעילות עוינת בכלל, ובשטח ישראל בפרט" (דברי הסבר להצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ה-2005, ה"ח תשס"ה, 624). כך נוצרה מציאות חדשה "שבה התגלתה מעורבות גוברת והולכת בעימות, של פלסטינים שהם במקור תושבי האזור אשר נושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, ואשר ניצלו את מעמדם בישראל לשם מעורבות בפעילות טרור ובכלל זה סיוע לביצוע פיגועי התאבדות" (שם).

החוק וטעמי הביטחון שבתשתיתו

16. תושבי האזור המחזיקים במיסמכים המתירים להם לשהות בישראל הפכו, אפוא, יעד גיוס בידי ארגוני הטרור בשל יכולתם לסייע לביצוען של פעולות טרור בשטח ישראל. ואכן נמצא להן לזרועות הביטחון של ישראל, כי מאמציהם של אירגוני הטרור נשאו פרי, וכי נתגברה מעורבותם של תושבי האזור הנושאים תעודות ישראליות בפעילות טרור. נוסיף ונציין, כי לא אחת פנו אירגוני הטרור לתושב האזור

--- סוף עמוד 107 ---

לאחר שעמד בכל הבדיקות הנדרשות - בהן בדיקה של היעדר סיכון ביטחוני - וזכה לקבל היתר שהיה בישראל. לשון אחר: לעת שקיבל את ההיתר לא היה לתושב האזור כל קשר שהוא לאירגוני הטרור - וממילא לא נמצא לגורמי הביטחון כי נשקפת ממנו סכנת ביטחון - אך לאחר קבלת התיעוד גייסו אותו אירגוני הטרור לשורותיהם לסיוע בפעילויות טרור.

17. על רקע מציאות ביטחון קשה זו, החליטה ממשלת ישראל, ביום 12 במאי 2002, לקבוע מדיניות כוללת בנושא "הטיפול בשוהים בלתי חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי רש"פ ולזרים ממוצא פלסטיני" (החלטה מס' 1813). הממשלה היתוותה כללים ועקרונות לאותה מדיניות חדשה, בהוסיפה כי עד אשר תגובש מדיניות חדשה לא יוכלו תושבי האזור לזכות בתיעוד המתיר להם לשהות בישראל, ובכללו רישיונות ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. ובלשון ההחלטה: "לא תתקבלנה בקשות חדשות של תושבי הרשות הפלסטינית לקבלת מעמד של תושב או מעמד אחר; בקשה שהוגשה לא תאושר, ובן הזוג הזר יידרש לשהות מחוץ לישראל עד לקבלת ההחלטה".

עמוד הקודם1...8283
84...222עמוד הבא