"הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו עניין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר".
וראה לעניין זה את דבריו של פרופ' יצחק זמיר (שופט בית משפט עליון בדימוס), הסמכות המנהלית (נבו, תשע"ד-2014), כרך ג, עמ' 1612, וספרו הקודם, שפיטה בעניינים מנהליים, המוזכר, שם, בהערה 57. וראה גם התייחסות לנושא זה, בספרו הסמכות המנהלית, שם, בעמ' 1600, 1623-1624, 1648, 1699-1700.
--- סוף עמוד 156 ---
מבחינה משפטית, כך נראה לי, חלק מחובתו של הטוען לתחולת חוק חדש, להוכיח כי אותו חוק נחקק כדין בתוך מתחמי סמכות הרש"פ, שכל סמכויותה המשפטיות נובעות מכוחם של הסכמי הביניים.
מכאן, שאם הרש"פ חוקקה חוק הסותר את הסכם הביניים, גם אם הראיס פרסם את אותו חוק בקבצים הרשמיים של הרש"פ, אין בכך כדי להעלות או להוריד, והשיקול המשפטי המכריע, כאשר העניין מובא לפתחו של בית המשפט הישראלי, בדבר תקפותו או אי תקפותו של אותו דבר חקיקה, הוא אחד ויחיד: האם הוא נמצא בגדר הסמכות או מעבר לסמכות של הרש"פ, על פי הסכם הביניים.
ט.4.6 הוועדה המשפטית ותפקידיה בתחום המעצרים
271. ד"ר בראק, העד מטעם הנתבעת (ראה אודותיו בפיסקה 258 לעיל), התייחס לוועדה המשפטית, אשר לה יש תפקיד נוסף, שיפורט עתה.
272. כדי להבין תפקיד זה, ראוי להזכיר כי להסכם הביניים האמור יש פרוטוקולים ונספחים לא מעטים. לעניין שבו אדון עתה נקבעו הסדרים מפורטים ב"פרוטוקול בנושא עניינים משפטיים" (כתבי אמנה, שם, בעמ' 267 ואילך), אשר דן בארבעה נושאים: סמכות שיפוט פלילית; עזרה משפטית בעניינים פליליים; סמכות שיפוט אזרחית; עזרה משפטית בעניינים אזרחיים.
273. התפקיד שיוחד לוועדה המשפטית הוא זה: כאשר רשויות האכיפה בישראל עוצרות אדם שאינו ישראלי, החשוד שעבר עבירה כנגד ישראל, או אז רשאית ישראל להמשיך להחזיקו במשמורת, כאשר הדיון על הפורום הנאות לשיפוטו של אדם כזה, ייערך באותה וועדה משפטית, עליה דיבר המומחה ד"ר בראק בתצהירו האמור (כמצוטט בפיסקה 258 סיפא לעיל).
וכך נכתב בפרוטוקול הרביעי, הוא הפרוטוקול בנושא עניינים משפטיים, שכותרתו של סעיף I, היא זו: "סמכות שיפוט פלילית", בסעיף 4 שבו (כתבי אמנה, שם, בעמ' 269):
--- סוף עמוד 157 ---
"בנוסף, ובלי לגרוע מתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה, יש לישראל הכוח לעצור ולהחזיק במשמורת אנשים החשודים בכך שעברו עבירות אשר נופלות בגדר סמכות השיפוט הפלילית הישראלית כמצוין בפסקאות 1.ג, 2 ו-7 של סעיף זה ואשר מצויים באיורים שבסמכותה הביטחונית של המועצה, כאשר: