ט.5.6 העדר סמכויות מעצר ושיפוט כלפי ישראלים
276. האיסור על מעצר ישראלים, מקורו לא רק בנספחים (שחלק מהם צוטט לעיל בפיסקה 273 ועוד אתייחס אליהם במפורט להלן, החל מפיסקה 280 ואילך), אלא הוא קבוע גם בגוף הסכם הביניים.
--- סוף עמוד 159 ---
277. הנושא מוסדר בפרק 3, שכותרתו "עניינים משפטיים" (כתבי אמנה, שם, בעמ' 19), בסעיף XVII, שכותרתו "סמכות", בסעיף 1 שבו:
"בהתאם להצהרת העקרונות, סמכות המועצה תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת, למעט:
(א) סוגיות שיידונו במשא ומתן על מעמד הקבע: ירושלים, יישובים ישראליים, אתרים צבאיים מוגדרים, פליטים פלסטינים, גבולות, יחסי חוץ וישראליים; וכן (ב) כוחות ואחריות שלא הועברו למועצה".
278. לעניין הספציפי שבו אנו עוסקים כרגע, קרי: סמכויות המעצר של ישראלים, מיוחד תת סעיף 2 באותו סעיף XVII, אשר זו לשונו (כתבי אמנה, שם, בעמ' 19-20; ההדגשות הוספו):
"2. בהתאם לכך, סמכות המועצה מקיפה את כל העניינים הנופלים בתחום סמכותה הטריטוריאלית, התפקודית והאישית, כלהלן:
א. הסמכות הטריטוריאלית של המועצה תקיף שטח רצועת עזה, למעט היישובים הישראלים ואיזור המתקן הצבאי המצוין על מפה מס' 2, ושטח גדה מערבית, למעט איזור C, אשר, למעט סוגיות שיידונו במשא-ומתן על מעמד הקבע, יועבר בהדרגה לסמכות פלסטינית בשלושה שלבים, שכל אחד מהם יבוצע במרווחי זמן של ששה חודשים, כך שיושלמו 18 חודשים לאחר כינון המועצה. במועד זה, סמכות המועצה תכסה שטח גדה מערבית ורצועת עזה, למעט סוגיות שיידונו במשא ומתן על מעמד הקבע. סמכות טריטוריאלית כוללת קרקע, אדמת תשתית ומים טריטוריאליים, בהתאם להוראות הסכם זה.
ב. הסמכות התפקודית של המועצה נפרסת על כל הכוחות והאחריות המועברים לה, כמפורט בהסכם זה או בכל הסכם
--- סוף עמוד 160 ---
עתידי שעשוי להיכרת בין הצדדים להסכם במהלך תקופת הביניים.
ג. הסמכות הטריטוריאלית והתפקודית של המועצה תחול על כל האנשים, למעט ישראלים, אלא אם נקבע אחרת בהסכם זה".
279. מכל מקום, סמכויותיה המשפטיות של הרשות הפלסטינית, מכוח הסכם הביניים, ובכלל כך הסעיף האמור, פורטו בנספחים להסכם. אפרט ואבהיר במה דברים אמורים.
280. סעיף I ("סמכות שיפוט פלילי") לפרוטוקול הרביעי בנושא עניינים משפטיים של הסכם הביניים (כתבי אמנה שם, בעמ' 268), קובע בסעיף 1(א), כדלקמן (ההדגשות הוספו):
"סמכות שיפוט פלילית