1. א. סמכות השיפוט הפלילית של המועצה חלה על כל העבירות המתבצעות על ידי פלסטינים ו/או מי שאינם ישראלים בשטח, בכפוף להוראות סעיף זה.
למטרות נספח זה, 'שטח' משמעותו שטח גדה מערבית, למעט איזור C אשר, למעט היישובים הישראלים והאתרים הצבאיים, יועבר הדרגה לצד הפלסטיני, בהתאם להסכם זה, ושטח רצועת עזה למעט היישובים הישראלים ואיזור המתקן הצבאי.
ב. בנוסף, למועצה יש סמכות שיפוט פלילית על פלסטינים ומבקריהם אשר ביצעו עבירות כנגד פלסטינים או מבקריהם בגדה המערבית וברצועת עזה באיזורים שמחוץ לשטח, בתנאי שהעבירה אינה קשורה לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
--- סוף עמוד 161 ---
ג. ...
ד. יחידים אשר נעצרו על ידי משטרה פלסטינית באיזור B לצורך סדר חברתי וסיבות אחרות, ישפטו בפני בתי המשפט [ה]פלסטינים בתנאי שלבתי משפט אלה יש סמכות שיפוט פלילית".
281. הוראה רלבנטית נוספת מוזכרת בהמשך אותו נספח, בסעיף 2 (כתבי אמנה, שם, בעמ' 268; ההדגשות הוספו):
"לישראל נתונה סמכות שיפוט פלילית ייחודית על העבירות הבאות:
א. עבירות המבוצעות מחוץ לשטח, למעט העבירות המפורטות בפסקה1(ב) לעיל; וכן
ב. עבירות המבוצעות בשטח על ידי ישראלים".
282. כמו כן, ראיתי לנכון להזכיר הוראה משלימה, המובאת בסעיף 7(א) של סעיף I לנספח האמור (כתבי אמנה, שם, בעמ' 270; ההדגשות הוספו):
"מבלי לפגוע בסמכות השיפוט הפלילית של המועצה, ותוך כיבוד העיקרון לפיו לא יעמוד אדם לדין פעמיים בשל אותה עבירה, לישראל יש בנוסף להוראות שלעיל בסעיף זה סמכות שיפוט פלילית בהתאם לחוקיה הפנימיים על עבירות שבוצעו בשטח נגד ישראל או נגד ישראלי".
283. העולה מהסעיפים שצוטטו לעיל, בשלוש הפיסקאות הקודמות, והמנויים בנספח 4 להסכם הביניים האמור, הוא זה: הרשות הפלסטינית, מנועה, על פי הסכם הביניים, מלעצור אזרחים ישראלים, תהא סיבת המעצר אשר תהא, שכן היא נטולת סמכות שיפוט פלילית לגבי אזרחים אלו.
בכך תמה הסוגיה המשפטית בכל הקשור להעדר סמכות הרש"פ בעניין מעצרם של תובעים ישראלים.
--- סוף עמוד 162 ---
284. בהעדר התייחסות והגדרה מדויקת של המונח "ישראלים", ומאחר ותכלית הסעיף היא להותיר את נושא ביטחון הישראלים בידי מדינת ישראל, הפרשנות התכליתית של המונח "ישראלים", מביאה למסקנה כי יחול הפירוש המקובל בחקיקה הישראלית, לפיו, ישראלים הם אזרחי ישראל או תושבי ישראל.
גם לפי עקרונות הפרשנות התכליתית, חובת מדינת ישראל להגן על ישראלים, חלה במידה שווה על אזרחים ותושבים של מדינת ישראל. אומנם, פרשנות תכליתית מרחיבה יכולה לכלול גם אחריות לביטחונם של תיירים, אך מקובלנו כי גם פרשנות תכליתית מוגבלת בגבולות הלשון .