ט.2.2.6.6 פרשנות ההסכם והדין הישראלי והדין על פי צווי מפקד האזור
296. יתירה מכך, כפי שכבר ראינו לעיל (פיסקה 282), סעיף 7(א) של סעיף I לנספח האמור (כתבי אמנה, שם, בעמ' 270; ההדגשות הוספו) קובע כי "לישראל יש בנוסף להוראות שלעיל בסעיף זה סמכות שיפוט פלילית בהתאם לחוקיה הפנימיים על עבירות שבוצעו בשטח נגד ישראל או ישראלי".
297. חוקיה הפנימיים של מדינת ישראל, מפנים אותנו, מטבע הדברים, לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר בחלק המקדמי שלו, במסגרת פרק ג, שכותרתו "תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה", בראש סימן ג, הנושא את השם "תחולה על
--- סוף עמוד 170 ---
עבירות חוץ", נקבעו בסעיף 13, שכותרת השוליים שלו היא "עבירות נגד המדינה או העם היהודי", הדברים הבאים (ההדגשה הוספה):
"(א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד –
(1) ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה;
(2) סדרי המשטר במדינה;
(3) הפעילות התקינה של רשויות המדינה;
(4) רכוש המדינה, כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;
(5) רכוש, זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג).
(ב) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות-חוץ נגד –
(1) חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד ציבור, גופו, בריאותו, חרותו או רכושו באשר הוא כזה".
להבנת סעיף 13 הנ"ל, יש לפנות להגדרת המונח "עבירת חוץ", בסעיף 7(ב) לחוק העונשין הנ"ל. הגדרה זו היא בדרך השלילה, דהיינו: "עבירה שאינה עבירת פנים".
לצורך כך, אתייחס לאמור בסעיף 7(א) לחוק המגדיר "עבירת פנים", בדרך זו: "עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל" (תת פיסקה (1) של סעיף 7(א); תת פיסקה (2) עוסקת בעבירות נגזרות, נושא החורג ממסגרת דיון זה).
--- סוף עמוד 171 ---
כדי להבין את מלוא ההגדרה, יש לפנות להגדרת המונח "שטח ישראל", המופיע בסעיף 7(ג) לחוק העונשין האמור, "שטח הריבונות של מדינת ישראל, כולל רצועת מימי החופין שלה, וכן כלי-השיט וכלי-הטיס הרשומים בישראל".
שילוב כל ההגדרות הנ"ל מביא לתוצאה זו: עבירות נגד המדינה או נגד ישראלים הנעשות באזור יהודה ושומרון – שהוא לעניין זה לא נכלל בשטח הריבונות של מדינת ישראל – הינן "עבירות חוץ", ועל פי סעיף 13 לחוק העונשין, דיני העונשין של מדינת ישראל יחולו עליהן. יש לזכור, בהקשר זה, כי המחוקק הישראלי רשאי להפעיל את חוקיו, באופן פרסונלי על ישראלים גם בגין מעשים שנעשו מחוץ לטריטוריה של מדינת ישראל (ראה על כך את דברי כב' השופט – כתוארו אז – אליעזר ריבלין, בפרשת ינון, פיסקה 6, עמ' 356-357, והדוגמאות המובאות על ידו, החל בבג"צ 279/51 אמסטרדם נ' שר האוצר, פ"ד ו 945, ובהמשך, מובאות שתי דוגמאות החלות על השטחים המוחזקים מאז 1967: ע"פ 123/83 חברת ק.פ.א, פלדות קרית ארבע בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 813 (החלת סעיף 131 לפקודת מס הכנסה כלפי ישראלים ביהודה ושומרון; ע"א 6056/93 עדן נ' עדן, פ"ד נד(4) 197 (החלת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, על חטיפת ילדים מארצות הברית לישוב ישראלי ברצועת עזה.