--- סוף עמוד 194 ---
345. לפיכך, כל המשתף פעולה עם ישראל (גם אם כינויו הוא "משת"פ") להשגת מטרות אלה או מי אשר נהנה מהגנתה של ישראל בשל כך, לא יוגדר כעושה מעשה פסול, אך ורק משום שמעשיו הם לצנינים בעיני אלו החולקים על מדיניות ישראל בשטחים האמורים, ועל זכותה וחובתה של ישראל, לשלוט ולפעול בשטחים אלה, בהתאם להסכם הביניים, כולל החובה והזכות להגן על חיי אדם (ללא הבדל דת, גזע ולאום) ולמנוע פיגועים.
346. מכאן, שלא ניתן לראות בתובעים או במי מהם, אשר פעלו כדי לסכל פיגועי חבלה, כ"רוצחים" או "בוגדים" (מונחים שהוטחו כלפי התובעים על ידי חוקרי הרש"פ), שהרי הרשות הפלסטינית עצמה, הצהירה והתחייבה בהסכם הביניים, כי אחת ממטרותיה היא מניעת פעולות טרור. באיזה ערך מערכיה של הרשות, בגדו, איפוא, אותם משתפי פעולה?!
347. בהקשר זה אזכיר, כי אפילו כמות הנשק המותרת להחזקה בתחומי הרשות, נקובה בהסכם הביניים, כאשר הנשק מוחזק על ידי הגופים הרשמיים של הרש"פ. כך, שגם פעילות לגילוי נשק לא חוקי, המוחזק בתחומי הרשות, הינה, פעילות שעל הרש"פ לבצע – במסגרת חובותיה על פי הסכם הביניים – כדי לקיים את חלקה בהסכם הביניים, ואין היא רשאית לקבוע כ"עבירה פלילית" את מי שעושה מעשה, לרבות: מסירת מידע, כדי להביא לגילויים של מבריחי נשק.
ברור הוא, כי מעשים אלו, אינם יכולים להיכנס תחת הגדרת "עבירות", לעניין סמכות הרש"פ לעצור את התובעים.
348. די באמור למעלה, כדי לקבוע כי הפרשנות אותה נותנת הרשות הפלסטינית לחוק הירדני, לפיה מדינת ישראל הינה בגדר "אויב", וכי שיתוף פעולה עימה נחשב כמעשה בגידה, ולכן, זכאית הנתבעת לעצור את התובעים – הינה פרשנות שאין לקבלה.
349. יצוין גם, כי סמכות שיפוט הפלילית הנתונה למדינת ישראל מכוח הסכם הביניים, הינה סמכות ייחודית, ואין לרשות הפלסטינית (בהתאם לאותו הסכם או בכלל) סמכות שיפוט מקבילה.
--- סוף עמוד 195 ---
[השווה להכרעת הדין שניתנה על ידי חברי כב' השופט – כתוארו אז – יורם נועם, שלדבריו הסכימו סגן הנשיא כב' השופט צבי סגל וכב' השופט (כיום, מבקר המדינה) יוסף שפירא, בתפ"ח 7027/06 מדינת ישראל נ' עאהד ע'ולמה [פורסם בנבו] (2008), כי לרש"פ לא הייתה סמכות לעצור ולהעמיד לדין את המעורבים ברצח שר התיירות רחבעם זאבי ז"ל, ולכן, מעשיה של הרש"פ בעניין זה, הנוגדים את הסכם הביניים, והם כאין וכאפס]
350. אולם, ראיתי לנכון להמשיך בבחינת הנושא, משום שאני סבור כי קיימים טעמים נוספים, לכך שהפרשנות שמעניקה הנתבעת לחוק הירדני אינה נכונה, מבחינה משפטית. טעמים אלו נסובים אודות החקיקה הפנימית החלה באזור יהודה ושומרון, אשר גם על פיה הייתה הרש"פ צריכה לפטור את משתפי הפעולה, המבצעים מעשים (לשיטתה של הרשות "עבירות"), המיועדים לסכל פעולות טרור.