ה. הטענה כי בהתאם לכללי ברירת הדין, חל הדין שבשטח הרשות, ולכן אין לתובעים עילת תביעה על פי הדין הישראלי.
381. אדון בפרק זה (פרק י) בסוגיה הראשונה של נאותות הפורום, ובשני הפרקים הבאים אדון בשתי השאלות האחרות.
י.2 דוקטרינת הפורום הנאות
382. דוקטרינת הפורום הנאות יוצאת מתוך נקודת הנחה, כי ביחס לתיק נתון, קיימות שתי ערכאות שיפוטיות (של שתי מערכות משפט מדינתיות שונות), אשר שתיהן הינן בעלות סמכות כדין: (1) בית המשפט של הפורום (הישראלי); (2) בית המשפט הזר (בענייננו – בית המשפט שבתחומי הרש"פ).
383. מטרת הדוקטרינה היא לקבוע את אמות המידה, מתי יישאר הדיון בבתי המשפט של הפורום, ומתי התביעה תימחק או תועבר לבית המשפט הזר (ראה על כך, באופן כללי, בספרו הנ"ל של גורן (ראה פיסקה 144), בעמ' 81-82); וניתוח מפורט יותר מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי הפרטי מצוי בספרה של פרופ' פסברג, בין-לאומי פרטי, כרך א, עמ' 416-423.
384. בעבר, בתיקי נזיקין "רגילים" בין ניזוק למזיק, עקב אירוע שהיה ביהודה ושומרון, התפתחה פסיקה נרחבת שקבעה את המבחנים המתאימים ליישום באותם מקרים (ראה במיוחד: ע"א 2705/91 רגאח סאלם אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד מח(1) 554 (1993); להלן – פרשת אבו ג'חלה). על פסק דין זה, במישור פסיקת ההלכה לעניין הפורום הבלתי נאות, ראה אצל פסברג, בין-לאומי פרטי, כרך א, עמ' 418 ואילך. ניתוח פסק דין זה, מבחינת יישום דוקטרינת הפורום הנאות, וכללים נוספים של המשפט הבינלאומי הפרטי ביהודה ושומרון, מצוי בספרו
--- סוף עמוד 218 ---
של פרופ' מיכאיל קרייני, המכהן כיום כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, Conflicts in a Conflict: A Conflict of Laws Case Study on Israel and the Palestinian Territories (Oxford University Press, 2014), pp. 89-94, and p. 184.
[פרשת אבו-ג'חלה מהווה תקדים מחייב וזכתה לאזכורים וציטוטים במשך כמחצית יובל השנים שחלפו מאז נתינתה, כדלקמן: בבית המשפט העליון – עשרים פסקי דין; בבית המשפט המחוזי – שמונים ושישה פסקי דין; בבית משפט השלום – מאה עשרים ואחד פסקי דין; בבית המשפט לענייני משפחה – עשרים פסקי דין ובבתי הדין לעבודה – חמישה עשר פסקי דין, בסך הכל כמאתיים שבעים וחמישה פסקי דין]
385. דיון מעמיק ורחב בסוגיית הפורום הנאות מצויה בפסק דינו של כב' השופט – כתוארו אז – ד"ר מישאל חשין (שלדבריו הסכימו הנשיא, כב' השופט מאיר שמגר וכב' השופט אליעזר גולדברג) בע"א 45/90 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה, פ"ד מח(2) 77 (1994); להלן – "פרשת עבאדה").