השופט חשין פותח את הדיון תוך התייחסות לפרשת אבו ג'חלה (פרשת עבאדה, שם, בפיסקה 8, עמ' 82-83) וממנה הוא מעלה שתי הלכות, החשובות לענייננו:
א. עול הראייה מוטל על הטוען כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום הנאות (שם, בעמ' 82 מול האות ו):
"שדה הסוגיה של 'פורום בלתי נאות' נחרשה אך לאחרונה לעומקה בפרשת אבו-ג'חלה, ומהלכה שנקבעה ידענו זאת: נתבע המבקש להעלות לפני בית-משפט בישראל טענת 'פורום בלתי נאות', נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית-משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב'תחרות' זו שבין בית המשפט בישראל לבין בית המשפט הזר, ידו של אותו בית-משפט זר על העליונה: הוא הפורום הנאות לדון בתביעה, בעוד בית המשפט בישראל הינו 'פורום בלתי נאות' ".
--- סוף עמוד 219 ---
ב. המבחנים להעדפת הפורום הזר על פני בית המשפט הישראלי, הוסברו, על בסיס פרשת אבו ג'חלה הנ"ל, ופסיקה אנגלית וספרות משפטית, על ידי השופט חשין, במילים אלה (פרשת עבאדה, שם, בעמ' 82, מול האות ז – עמ' 83, מול האות א; ההדגשות – במקור):
"המבחן לקביעה כי בית-משפט בישראל הינו 'פורום בלתי נאות' אינו אך במאזן נוחות רגיל; על הטוען טענת 'פורום בלתי נאות' לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר.
ובלשונו של הנשיא שמגר בפרשת אבו-ג'חלה, בעמ' 569:
'על-מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהתייחס למבחן מרב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. במידה והנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדין'.
ובהמשך, שם, בעמ' 573:
'דוקטרינת הפורום הלא נאות (לא – מ' ח') תופעל כדבר שבשגרה; נהפוך הוא: הדוקטרינה תופעל רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי".
386. יישום מבחנים אלה, מתוארים בלשונו של השופט חשין בדונו בשאלה מהי עוצמת הראיות שהייתה בפניו, בדרך זו (פרשת עבאדה, שם, בפיסקה 10, עמ' 83, בין האותיות ה-ז):
--- סוף עמוד 220 ---
"לבד מהפרחת טענות סתמיות על דבר 'נוחות', לא טרח שמעון להביא כל ראיה של ממש על העוול שייגרם לו, כביכול, אם יידון העניין בישראל ולא בניו-יורק. כך, למשל, לא נקב שמעון ולו בשמו של עד אחד שביקש להעידו, כביכול, וכי נמנע ממנו מעשות כן אך באשר אותו עד מתגורר בארצות-הברית ומסרב הוא לבוא ארצה. כך באשר לעדים וכך באשר לראיות. טוען שמעון בסיכומיו: