410. בנסיבות אלה, אין כלל מקום להשוות בין הפורום הישראלי לבין ה"אופציה" של ניהול התביעות נגד הרש"פ בבתי המשפט המקומיים הפלסטיניים ביהודה ושומרון.
--- סוף עמוד 229 ---
י.4 סיכום
411. העולה מכל האמור לעיל הוא כי אין לקבל את טענות הנתבעת בעניין הפורום הלא נאות, מכל הנימוקים המצטברים שהובאו לעיל.
מעבר לצורך, ואף זאת הזכרתי בהחלטת החבות בת.א. 4071/02, [פורסם בנבו] בפיסקה 535:
"ראוי לציין, בהקשר זה, כי גם בארצות הברית, הגיעו למסקנה דומה לעניין הפורום הלא נאות. ראה את פסק הדין של בית המשפט האמריקאי בפרשת Flatow v. The Islamic Republic of Iran, 999 F. Supp. 1 (1998)p. 25):
'Congress specifically created a certain forum in the United States for United States victims of state sponsored terrorism, because even in the rare instance where there would be an adequate alternate forum for such a case, the interests of the United States in ensuring that its citizens have an opportunity to seek redress in the United States is paramount, and will inevitably exceed the interests of any other fora. See, e.g., Saxton News Release. The judiciary cannot properly decline to decline jurisdiction on the basis of forum non convenience for actions brought pursuant to 28 U.S.C. § 1605(a)(7) where the political branches of government charged with balancing foreign relations and the interests of its nationals have unambiguously spoken.
This Court therefore concludes that as a matter of law, the defense of forum non convenience is not available in actions brought pursuant to 28 U.S.C. § 1605(a)(7)'".
--- סוף עמוד 230 ---
יא. עילת תביעה על פי הסכם בינלאומי
412. טענת הרש"פ לעניין "קיומה של עילת תביעה הנטענת על הסכם בינלאומי שלא אומץ בחקיקה פנימית", שהיא שאלה ד שנדונה בפרשת נורז'יץ ובפרשת דיין (צוטט לעיל בפיסקה 380 לעיל), זכתה לתשובה פה אחד של שלושת השופטים בפרשת נורז'יץ, כדלקמן (פסמ"ח, בעמ' 816, בראש העמוד; צוטט גם בפרשת דיין, בעמ' 5, מול האות ב):
"ההסכמים המדיניים והבינלאומיים שמכוחם קמה הרש"פ, אינם יכולים כשלעצמם לשמש מקור לתביעה או נושא לדיון בהליך משפטי במדינת ישראל, זולת אם הנורמות אומצו בחקיקה הפנימית הישראלית או הן קיימות ממילא במשפט הבינלאומי המנהגי, שאינו נסתר בחוק מקומי".