מן הטעם האמור, חקיקה פנימית הקובעת עילות מעצר, בניגוד להסכמי הביניים, הינה חקיקה בטלה. הרלבנטיות לענייננו היא כי הרשות איננה רשאית לטעון לקיומם של צווי מעצר תקפים הנשענים על עילות מעצר הסותרות את התחייבויותיה בהסכם הביניים.
420. כמו כן, אני קובע כי הנתבעת איננה רשאית להתבסס על טענת הגנה, לפיה המעצר היה כדין; החקיקה הפנימית באזור יהודה ושומרון, אינה מאפשרת לחוקק חוק הסותר את הסכם הביניים, שהוא הסכם בינלאומי המחייב את הרש"פ, וחל בתחומי מדינת ישראל על פי המשפט הישראלי ובתחומי יהודה ושומרון, על פי המנשר הצבאי.
--- סוף עמוד 234 ---
יב. הדין החל על התביעות 421-470
יב.1 טענות הנתבעת 421-432
יב.2 טענות התובעים 433
יב.3 ריבונות וסמכות חקיקה 434-441
יב.4 החקיקה החלה, לעניין התביעות 442-470
יב. הדין החל על התביעות
יב.1 טענות הנתבעת
421. בתיקים שבפניי, טוענת הנתבעת, כי עולה שאלה משפטית של זהות הדין החל על התביעות. לטענתה, בהתאם לכללי ברירת הדין, הדין שצריך לחול על התביעות הוא הדין בשטחי הרשות הפלסטינית, גם ביחס לתובעים, שחלקם קיבלו תעודות זהות כחולות לאחר האירועים נשואי התביעה, שהרי מדובר במעשים שאירעו כולם בשטחי הרשות הפלסטינית, וכל הזיקות הרלבנטיות לתביעה, הינן פלסטיניות ולא ישראליות.
422. לצורך תמיכה בטענותיה הגישה הנתבעת חוות דעת משפטית בעניין החוק והדין החל ברשות הפלסטינית, מאת עו"ד נביל א. משחור. עיקרה של חוות הדעת עוסק בהזמת הטענה כאילו אין בתחומי הרשות מערכת משפטית מוסדרת. בהתאם, מפרטת חוות הדעת אודות הערכאות השיפוטיות השונות בתחומי האזור (לעניין חלק זה של חוות הדעת, ראה פרק י.3, החל מפיסקה 394 ואילך).
423. לאחר מכן, מפרטת חוות הדעת האמורה, בפרק השלישי שלה, את "היסודות הכלליים הבסיסיים הקשורים לנזיקין ופיצויים" (כותרת הפרק).
תחילה מוזכרת המג'לה, ולאחריה החוק המנדטורי לעוולות אזרחיות מס' 36 לשנת 1944 [בנוסח של החקיקה המנדטורית בעברית, קרוי המסמך: פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944] אשר כדברי חוות הדעת, "חוק זה הינו חוק פלסטיני מנדטורי,
--- סוף עמוד 235 ---
שעדיין תקף בפלסטין ואשר מפורש לפי עקרונות הפרשנות הנהוגים באנגליה, מתוך הנחה שהמשפטים והביטויים הנזכרים בחוק משמשים באותה משמעות כמו בחקיקה האנגלית" (פרק 3, סעיף א, עמ' 5 לחוות הדעת).
424. לאחר התייחסות למספר סעיפים בחוק, לרבות הגדרת נזק (סעיף ג, עמ' 6 לחוות הדעת), מובא סעיף 4 לחוק הנ"ל (שהוא, כאמור, פקודת הנזיקין המנדטורית), לעניין חסינות ממשלת הוד מלכותו או ממשלת פלסטין, וכי אם מוגשת תביעה כנגד פקיד ציבור, עומדת לו הגנה כנגד הטענה להתרשלות, אם "הפעולה בגינה הוגשה התביעה, נמצאת בתחום סמכותו החוקית או שהפעולה בוצעה בתום לב ובמסגרת פעילותו, שנראתה לו בסמכותו החוקית" (סעיף ד, עמ' 6 לחוות הדעת).