5. כל החקיקה תימסר לצד הישראלי בוועדה המשפטית.
6. מבלי לגרוע מהוראות פסקה 4 לעיל, הצד הישראלי בוועדה המשפטית רשאי להפנות את תשומת לב הוועדה לכל חקיקה שבנוגע אליה ישראל סבורה שחלות הוראות ס"ק 4, על מנת לדון בסוגיות העולות מחקיקה כאמור. הוועדה המשפטית תבחן את החקיקה המופנית אליה בהזדמנות הראשונה'."
436. כבר הערתי לעיל, כי כאשר מדובר בחקיקה החורגת מסמכות, רשאי בית המשפט לראות אותה כבלתי מחייבת, במסגרת סמכותו הכללית, על פי הדוקטרינה הידועה כ"תקיפה עקיפה" (ראה פיסקה 269 סיפא לעיל).
437. על כל פנים, עצם הגבלת הסמכות של רש"פ לחקוק, מעיד שהיא אינה מדינה, כפי כתבתי בפיסקה 83 לפרשת נורז'יץ הנ"ל (שם, בעמ' 848): "שהרי איזו מדינה תסכים לקבוע בהסכם כינונה כי חוקיה החורגים מן ההסכם, אינם תקפים?!".
438. בכל מקרה, גם המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר אחמד בראק – התובע הכללי באזור שכם עד שנת 2000 ומאז עובד בתביעה הכללית ומשנת 2013 נושא בתואר התפקיד "עוזר התובע הכללי הראשי של הרשות הפלסטינאית" – מסכים לכך שהנתבעת מוגבלת בסמכויות חקיקתה. המומחה התייחס, בין היתר, לחוק היסוד הפלסטיני (בהחלטתי מיום כז אלול תשע"ג (2.9.13), בעמ' 788, פיסקה 1, מול השורות 19-20,
--- סוף עמוד 239 ---
ביקשתי כי חוק היסוד הפלסטיני יוגש לי כשהוא מתורגם לעברית; בפועל הוא הוגש כאשר הוא מתורגם לאנגלית). וכך נכתב בפרוטוקול, בעמ' 776, שורה 20 – עמ' 777, שורה 15 (ההדגשות הוספו):
"שאלת בית משפט: מכוח מה נחקק חוק היסוד הפלסטיני?
ת. על ידי המועצה המחוקקת של הרש"פ שהוקמה מכוח הסכמי אוסלו, שמביעה את רצון העם הפלסטיני.
ש. איזה סעיף בהסכמי אוסלו מסמיך את הרש"פ לחוקק את חוק היסוד הפלסטיני?
ת. אין לי את ההסכם כרגע בידיים, כדי לתת תשובה מדויקת. אך אני יכול לענות בדרך אחרת. הסכמי אוסלו, בהחלטות שלהם הייתה החלטה להקים את המועצה המחוקקת של הרש"פ. התפקיד הכי חשוב של הרשות המחוקקת של הרש"פ, הוא של הרש"פ.
...
ש. האם מה שכתוב בהסכמי אוסלו מחייב את ממלאי התפקידים של הרש"פ?
ת. לא הבנתי את השאלה.
ש. האם אדם שממלא תפקיד ברש"פ בעת שהוא ממלא את תפקידו, האם עליו לפעול בהתאם להסכמי אוסלו?
ת. הפקיד שהוא מקיים את ההנחיות של הסכמי אוסלו או הרשות... זה הרשות...
ש. חוזר על השאלה. מבקשת תשובה כן או לא?
ת. בטח כן. בגלל שהסכם אוסלו שווה לחוק. הסכמי אוסלו הם מעל החוק.
--- סוף עמוד 240 ---