--- סוף עמוד 253 ---
אשר-על-כן יש לדחות את טענת המערערת כי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי אינם מאפשרים כלל להכפיף מעשה עוולה שבוצע בגדה המערבית, ואשר התביעה בגינו נידונה בפני בית-משפט ישראלי, לכללי ברירת הדין המקובלים אצלנו".
יג.2 היש פתרון אחד לתחולת המשפט הבינלאומי הפרטי וכללי ברירת הדין בנזיקין לכל התיקים שבהם הרש"פ היא נתבעת?
475. כפי שכבר הוזכר לעיל, בפרשת נורז'יץ, הקים נשיא בית משפט זה, כב' השופט ורדי זילר (ז"ל), הרכב מיוחד שדן בחמש שאלות משפטיות משותפות לתביעות נגד הרש"פ.
השאלה החמישית הייתה זו (היא כבר צוטטה בפיסקה 380 לעיל):
"הטענה כי בהתאם לכללי ברירת הדין, חל הדין שבשטח הרשות, ולכן אין לתובעים עילת תביעה על פי הדין הישראלי".
476. התשובה שניתנה לשאלה זו, על ידי שלושת השופטים (פה-אחד), הייתה זו (פרשת נורז'יץ, בעמ' 816; צוטט גם בפרשת דיין, בעמ' 5, מול האות ג):
"לא מצאנו שעל התביעות דנן חל הדין השורר בשטחי הרש"פ. לפי כללי ברירת הדין הנוהגים במדינת ישראל, ניתן להיזקק לתביעות ולהחיל לגביהן את הדין הישראלי. האמור אינו חל על תביעת פדסקו, שעניין זה לגביה יצטרך להתברר בתיק הקונקרטי, לפי ההסכם הספציפי נושא התביעה".
477. בית המשפט העליון בפרשת דיין, התייחס לערעור רש"פ בסוגיה זו, תוך הפניה לפרשת ינון, שנפסקה בפרק הזמן שבין החלטת בית המשפט המחוזי בפרשת נורז'יץ לבין מועד פסק הדין בפרשת דיין.
--- סוף עמוד 254 ---
478. בשל חשיבותם, ראיתי צורך להביאם במלואם (גם אם מתארכים הדברים), את פסק דינו של בית המשפט העליון (פיסקה 8 לפסק הדין בפרשת דיין, עמ' 10-12; ההדגשה הוספה):
"השאלה האחרונה – שאלה ה – עוסקת בסוגיה של ברירת הדין. בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן להחיל על התביעות השונות את הדין הישראלי (למעט תביעתה של המשיבה 11, שלגביה נמנע בית המשפט קמא מלהחליט בשלב זה, ושנמחקה מההליך שבפנינו). טעם הדבר: 'עניין לנו בתביעותיהם של ישראלים, אשר הוגשו בבית משפט ישראלי בעל סמכות. הדיון סובב סביב עילות שברוב התביעות מקורן בפעולות אשר מקצתן או חלקן אירעו בשטח מדינת ישראל או באיזורים המצויים בשליטתה על-פי ההסכמים. הנזק הנטען נגרם בתחומי מדינת ישראל. היסוד הזר היחיד המשותף לתביעות הוא זהות הנתבעת, קרי – הרש"פ. בנסיבות אלו, בהן מעשי העוולה בוצעו בתחום הפורום, יש מקום להחיל את הדין הישראלי'. בית המשפט הוסיף וציין כי מכל מקום, 'תוצאה זו עומדת בקנה אחד עם הגישה ההולכת וקונה לה שבת בפסיקת בתי המשפט בישראל, לפיה במקרה שבו מעורב יסוד זר, יש להחיל את הדין המהותי אשר לו הקשר החזק ביותר לאירועים והתואם את ציפיות הצדדים המעורבים'.