--- סוף עמוד 265 ---
כאשר זה היה כבר בתוך יהודה ושומרון. האם סביר לומר כי על החטיפה יחול הדין הישראלי של כליאת שווא על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואילו על הגזל יחולו דיני יהודה ושומרון (אם כי, כפי שאמרתי לעיל, הם יהיו זהים לאלו הישראליים, שכן הם נקבעו בפקודת הנזיקין, 1944, שהינה חלק מן המשפט החל ביהודה ושומרון, מכוח הרצף של תחולת הדין המנדטורי, בזמן ירדן ומאז 1967, כמפורט בפיסקאות 470-486 לעיל)?! לי נראה כי יש לקבוע שדין אחד, זה של החטיפה, יחול על מכלול העוולות שבוצעו החל מהחטיפה ואילך. במילים אחרות, יש להחיל את הדין הישראלי לא רק על החטיפה אלא גם על המעצר והעינויים.
501. אנלוגיה נוספת יכולה לשמש לנו הוראת סעיף 7(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הקובע כי 'עבירת פנים', דהיינו: זו שעליה חל החוק הישראלי, (והמוסמכים לדון בה הם בתי המשפט בישראל), היא עבירה 'שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל' (ההדגשה – הוספה).
502. הטעם דלעיל, שכן החטיפה בוצעה מירושלים, חל באופן ברור על האירוע השני.
ברם, לאור הקשר בין שני האירועים, נראה לי כי פרשנות מרחיבה יצירתית, תביא למסקנה כי מאחר ושני האירועים כלולים בכתב תביעה אחד, ומתייחסים לתובע אחד, הטוען כי האיומים של אנשי הרש"פ עליו בשתי החטיפות, הינם המשך אחד, בנסיבות כאלה – אין מקום לפצל, וראוי להחיל על שניהם את הדין הישראלי (וזאת, כמובן, מבלי לגרוע מכל הנימוקים האחרים).
503. לאור כל הנימוקים דלעיל, כפי שפורטו לאורכו של תת-פרק זה, טז2, מסקנתי היא כי הדין החל על הסיטואציה הוא הדין הישראלי, קרי: פקודת הנזיקין [נוסח חדש]".
יג.4 יישום אמות המידה שנקבעו בפרשת ינון על התיקים שבפניי
--- סוף עמוד 266 ---
486. בת.א. 4071/02 הנ"ל, בהחלטת החבות, ניתחתי את החריגים ליישום ברירת הדין של מקום ביצוע העוולה. ההנחה היא, כי על עוולה שבוצעה בתחומי הרש"פ, יחול הדין הירדני, על פי כלל ברירת הדין של מקום ביצוע העוולה.
ברם, בפרשת ינון בה הניח כב' השופט ריבלין את ההנחה האמורה, נקבעו מספר חריגים, אשר בהתקיים אחד מהם, יחזור הדין הישראלי לשלוט בתובענה, ואפילו שני הצדדים לה הינם פלסטינים.
487. אציין, כי מבחינת הדין החל ביהודה ושומרון, חלה פקודת הנזיקין המנדטורית, ולכן, יש מעין זהות דינים, בין דין מקום ביצוע העוולה (שהוא דין יהודה ושומרון, שבו חלה פקודת הנזיקין האזרחית, 1944), לבין דין הפורום (שהוא הדין הישראלי שבו חלה פקודת הנזיקין [נוסח חדש] שהיא הפקודה המנדטורית, בשינויים מעטים, שחלו בחקיקה הישראלית מאז קום המדינה).