488. לא הובאו בפניי ראיות לפיהן יש הבדל משמעותי בין תחולת דיני הנזיקין המנדטוריים לבין תחולת דיני הנזיקין הישראליים (להבדיל, למשל, בין המצב בפרשת ינון, שם היה הבדל משמעותי לעניין גובה הפיצוי והאחריות בין דיני הנזיקין הישראליים לבין החוק הירדני בעניין נזק הנגרם לעובד עקב רשלנות המעביד (ראה: פרשת ינון, הן בתחילת הדיון בעמ' 535-534, והן ביישום המעשי וההתייחסות לדיני הביטוח, החל מעמ' 381 ואילך)).
489. על כל פנים, יתכן ויהיו הבדלים שטרם הוצגו בפניי, והם יובאו בשלב הבא של הנזק, ולכן, ראוי לבדוק באופן עקרוני האם על פי כללי ברירת הדין בנזיקין, כפי שנקבעו בפרשת ינון, יחול הכלל של מקום ביצוע העוולה, דהיינו: פקודת הנזיקין המנדטורית, או שמא חל אחד מהחריגים, ואז יחול הדין הישראלי, שהוא פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ויתר דיני הנזיקין הישראליים.
490. מאחר והחלק השני של ההחלטה עוסק בשאלות משפטיות המשותפות לכל התובעים, ראיתי לנכון להזכיר, כבר בשלב זה, כי ייתכן וביחס לתובעים ספציפיים, יש מקום לבדוק נקודה זו משום שייתכנו מקרים, שבהם העוולה שנגרמה למי מהתובעים נגרמה באזור יהודה ושומרון, או בישראל, או חלק ביהודה בשומרון או חלק בישראל, ולכן, באופן תאורטי, ייתכן כי על חלק מן התביעות יחול הדין החל
--- סוף עמוד 267 ---
באזור יהודה ושומרון, קרי: פקודת הנזיקין האזרחית, 1944, ואילו על החלק האחר יחול הדין הישראלי, דהיינו: פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
491. כבר הזכרתי לעיל וציטטתי באופן מלא את הדברים שאמר המשנה לנשיאה, כב' השופט ריבלין, בפרשת דיין, ביחס למקרים בהם יש הצדקה להחלת הדין הישראלי כאשר מדובר בפעולות טרור, או כאשר מדובר ב"טענות בדבר עידוד ותמיכה של הרשות הפלסטינית במעשי איבה שכוונו כלפי אזרחים ותושבים ישראליים. נראה, כי קיים קושי מובנה בבירור התביעות הללו לפי הדין הזר החל ברשות הפלסטינית (דין שכלל לא הוכח עד כה). ניתן לסבור, כי הדין הישראלי, הוא הדין בעל העניין האמיתי בהסדרת הנושא, וכי קיים קושי להכפיף בכגון דא את עילת התביעה לדין הזר" (פרשת דיין, שם, בעמ' 12, מול האותיות א-ב; הקטע הגדול במלואו צוטט בפיסקה 478 לעיל).
492. בהמשך הדברים בפרשת דיין הנ"ל, אף מוזכר פסק דין אמריקאי בו הנתבעת היא הרפובליקה האיסלמית של אירן, כאסמכתא לכך שיש מדינות שקובעות במפורש שאין מקום לפנות על פי כללי ברירת הדין למקום ביצוע העוולה, שבוצעה במדינה תומכת טרור, שכן הדבר עלול לסכל את מטרת התביעה (שם, בעמ' 12 מול האות ג).