הגבלת האחריות השילוחית בקבוצת עוולות זו אינה פרי רעיון ענייני או מדיניות משפטית. המחוקק המנדטורי שאב אותה – לעניין נגישה ותקיפת שווא – מחוק הנזיקין הקפריסאי מ-1932, והוסיף את ההוראה לעניין התקיפה שלא נכללה שם בין העוולות. מנסחי החוק הקפריסאי נימקו את ההוראות הללו בכך שהפסיקה האנגלית בנושא האחריות השילוחית לעוולות הנגישה והכליאה הסתבכה (having become involved), ומוטב לכן, לא לכלול אחריות זו, מה גם שהתחייבויות אחרות שהוטלו בחוק על המרשה או על המעביד הינן חדשות לקפריסין (ראה: פקודת הנזיקין לאור תולדות התהוותה ותיקוניה (מסדה, ג' טדסקי וא' רוזנטל עורכים) – תולדות החקיקה של סעיף 29 לפקודת הנזיקים האזרחיים 1944, שהוא קודמו של סעיף 28 של הנוסח החדש, וכן ראה מאמרו הנ"ל של פרופ' טדסקי
--- סוף עמוד 276 ---
במשפטים יג, בעמ' 97. במאמר מוסגר יצוין, שבאנגליה מוכרת אחריות שילוחית לעוולות הנגישה והכליאה, אם כי היו ספקות שם לעניין ההיקף של 'מהלך העבודה', שבו יהיה המעביד אחראי בגינן (ראה: שם)). בצדק מותח פרופ' טדסקי ביקורת על שיקולים אלה כשיקולים ראויים של מחוקק, ואם היה בהם טעם בשעתו, הוא כבר סר מזמן.
אכן, גם מעשה חקיקה שכך נתקבל דין מחייב הוא. בכל הנוגע לשאלה הישירה שהוא עוסק בה, אם יש לחייב באחריות שילוחית בעוולות הללו, חזקה מצוותו עלינו, ואין אנו רשאים להרהר אחריו או לסטות ממנו, אם כי בית-משפט זה כבר נתן ביטוי להסתייגותו על-ידי פרשנות יוצרת, שהרחיבה את המושג "אשרור" ובכך צמצמה את הפטור מהאחריות השילוחית. ראה ע"א 667/77, דדון נ' אטיאס, פ"ד לב(2) 169, בעמ' 174, שבו הוחלט, שאם המדינה (המעבידה) נקטה כבעל דין עמדה ברורה, שמעשהו (תקיפה) של העובד לא היה עוולה, וטענה לחוקיותו, רואים אותה כאילו אשררה אותו. (אגב אורחא אעיר, כי גם בענייננו, ניתן לומר כך על המשיבה 5 [קופת חולים כללית – תוספת שלי – מ.ד.], שבהתייצבותה במשפט לצד הרופאות ובטענתה לחוקיות המשכו של האשפוז, רואים אותה כאילו אשררה את מעשה העוולה של המשיבות 3-4 [הרופאות – תוספת שלי – מ.ד.] ושל מנהל בית החולים). אך על חיקוק חסר היגיון תחיקתי, שהתקבל ללא שיקולי מדיניות חקיקתית או משפטית, לא ניתן לבנות מסקנות פרשניות מרחיקות לכת מעבר לתוכנו מצומצם".
פרופ' אהרן ברק, בדונו בשער השישי של הספר, "אחריות למעשי הזולת" (גד טדסקי (עורך) , דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שנייה, תשל"ז), בעמ' 441, סעי; 264, מביע דעה דומה (ההדגשה הוספה):