ברמה העיונית, כפי שמסביר פרופ' אהרן ברק בתת-הפרק 'משפט חוקתי ועקרונות יסוד', בספרו פרשנות במשפט, כרך שלישי, פרשנות חוקתית (ירושלים, תשנ"ד-1994) בעמ' 69: 'דיני הנזיקין מגינים על חופש הפעולה על שלמות הגוף והרכוש – שהם ערכים חוקתיים' (להלן – 'ברק, פרשנות חוקתית'). הוסף לכאן את הדיון בפיסקאות 216-217 להלן, העוסקות בעוולת התקיפה [ראה להלן בפיסקה 506], והם יחולו על העוולה של 'כליאת שווא', בשינויים המחוייבים.
--- סוף עמוד 280 ---
126. זכות היסוד שלא להיות במעצר, באה לידי ביטוי, בפסיקה הישראלית, במישורים נוספים, המסווגים כענפים משפטיים נפרדים.
הבולט שבהם, הוא ההגבלות שנקבעו בדין (בחקיקה ובפסיקה) לגבי מעצר, לפני משפט פלילי ('מעצר ימים' בתקופת החקירה), ובמסגרת משפט פלילי ('מעצר עד תום ההליכים'). הפסיקה בעניין זה רבה. באחד מפסקי הדין מוזכר הקשר בין עניין זה לעוולה שבפנינו, אף שמדובר במעצר בדרגה 'נמוכה' יותר, דהיינו: מעצר בית, שעליו אמר המשנה לנשיא, השופט מנחם אלון – שלדבריו הסכימו השופט (כתוארו אז) אהרן ברק, והשופט גבריאל בך – את הדברים הבאים: 'מעצר בית הגבלת חירות קשה הוא, וודאי שכך הוא משמדובר במעצר בית מוחלט. מעניין לעניין – גם באותו עניין – נציין לכך שעצירת אדם שלא כדין עבירה פלילית היא שדינה מאסר שלוש שנים (סעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז-1977), ועוולה אזרחית היא בדיני נזיקין (סעיף 26 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])' (ע"פ 1626/91 אברהם דקה נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(5) 76, בפיסקה 3, עמ' 79 למטה (1991)).
דוגמא נוספת לכך, היא המאסר בגין אי תשלום חוב. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מנחם אלון (שלדבריו הסכימו השופט, כתוארו אז, אהרון ברק, והשופט, כתוארו אז, אליהו מצא), בפסק הדין העקרוני, שבו בוטלה תקנה, העוסקת במאסר חייבים במסגרת דיני ההוצאה לפועל, עקב היותה נגועה בחוסר סבירות וחריגה מסמכות, אמר את הדברים הבאים, בסיום פסק דינו (בג"צ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715, בעמ' 765 למעלה (1993); להלן – 'פרשת פר"ח'): 'כליאתו של אדם מאחורי סורג ובריח, ללא הסמכה מפורשת בחוק, ולו לדקה אחת, דינה כדין שלילת חירות לשעה אחת, ל-72 שעות, ולכל תקופה שהיא. אין מידה ואין שיעור לערכה ולאורכה של חירות האדם. שלילת חירות כאמור, לכל תקופה שהיא, עבירה פלילית ועוולה אזרחית היא'. פסק הדין מבוסס, בין היתר, על עקרונות המשפט העברי. וראה את הדברים הכלולים עתה בספרו של פרופ' מנחם אלון, כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל: ערכיה של