134. 'ניסוחה של העוולה מלמד, כי לא קיימת דרישת מינימום, ביחס למשך זמנה של כליאת השווא, ככל שזו בוצעה. יסודות העוולה מתקיימים,
--- סוף עמוד 284 ---
ללא כל קשר לאורכו של הזמן בו נמשכה הכליאה, כל עוד אין מדובר בכליאה למשך זמן אשר איננו משמעותי, אשר 'עלול להיחשב כמעשה של מה בכך' (קרצמר, שם, סעיף 37, עמ' 54), עד כדי כך שנכנס בגדרו של סעיף 4 לפקודת הנזיקין, המסייג את הפקודה כולה, וקובע כי 'לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך' (קרצמר, שם, שם, בהערה 38, מעלה אפשרות של כליאה לתקופה קצרה מאד שתוביל להטלת אחריות, 'למשל, אם בעל חנות מעכב לקוח לעיני לקוחות אחרים ודורש [ממנו] שירוקן את תיקו, כדי להוכיח שלא גנב סחורה').
135. בע"פ (נצרת) 52/79 מדינת ישראל נ' יגאל בן משה דרור, [פורסם בנבו] פסמ"ח תשל"ט(2), 284 (מפי השופטים, כתוארם אז, תיאודור אור, נ' קליינברגר, ו-ע' ר' זועבי) נאמר כי גם כליאה למשך 'פרק זמן קצר', ששופט השלום העריכו בשניות, מספיקה כדי להיות מוגדרת ככליאת שווא (שם, בעמ' 285 וראש עמ' 286). פסק דין זה אומנם עסק בתחום הפלילי (העבירה עליה הועמד הנאשם לדין הייתה 'כליאת שווא', על פי סעיף 377 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הקובע כי 'העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים'), אך בהיקש בין החוקים השונים ניתן ללמוד כי גם בעוולה הנזיקית – הדין דומה (וראה גם את הציטוט מפסק דין פר"ח המובא בפיסקה הבאה, להלן, בחלק המודגש, המשווה את הדין הפלילי והאזרחי, בנקודה זו).
136. בקשר למאסר אזרחי... כבר הזכרתי את דברי המשנה לנשיא, השופט מנחם אלון, בפרשת פר"ח..., שם אמר, כי 'כליאתו של אדם מאחורי סורג ובריח, ללא הסמכה מפורשת בחוק, ולו לדקה אחת, דינה כדין שלילת חירות לשעה אחת, ל-72 שעות, ולכל תקופה שהיא. אין מידה ואין שיעור לערכה ולאורכה של חירות האדם. שלילת חירות כאמור, לכל תקופה שהיא, עבירה פלילית ועוולה אזרחית היא'.
137. אשר על כן, אחת היא אם התובע נכלא ליממה אחת או לשתיים, כל עוד מודים הנתבעים כי התובע אכן נכלא לפחות למספר שעות שאיננו
--- סוף עמוד 285 ---
מבוטל, כליאתו של התובע עולה, מבחינת התמשכותה, כדי עוולת כליאת השווא...
138. הסיפא של סעיף 26 לפקודת הנזיקין ... כוללת בהגדרה של כליאת שווא, את דרך שלילת החירות בשני אופנים: 'באמצעים פיסים או על ידי הופעה כבעל סמכות'.