--- סוף עמוד 306 ---
לכולא סמכות לכלוא את הכלוא בנסיבות העניין. כל כליאה אחרת תיחשב כשלילת חירות שלא כדין'.
במילים אחרות: הנחת היסוד היא, כי כליאתו של אדם אסורה, אלא אם כן קיים דין מפורש המתיר זאת.
284. מעבר לדברים שנכתבו על ידי פרופ' קרצמר, בשנת 1981, כיום, במשטר החוקתי של חוקי היסוד משנת תשנ"ב (1992), ניתן להגיע לאותה תוצאה גם מכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 5, כי 'אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת'... .
בהקשר זה אעיר, כי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של אחד עשר שופטים (כתוארם אז: הנשיא פרופ' אהרן ברק, המשנה לנשיא ד"ר מישאל חשין, השופטת דורית ביניש, השופט אליעזר ריבלין, השופטת אילה פרוקצ'יה, השופט אדמונד לוי, השופט אשר גרוניס, השופטת מרים נאור, השופטת עדנה ארבל, השופטת אסתר חיות, השופט יהונתן עדיאל), בפסק דינם בעניין ההתנתקות, בבג"צ 1661/05 המועצה האיזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481, (2005), קבעו כי 'חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק מעניקים זכויות לכל מתיישב ישראלי בשטח המפונה. תחולה זו היא אישית. היא נגזרת משליטתה של מדינת ישראל על השטח המפונה, כי פרי התפיסה כי על הישראלים המצויים מחוץ למדינה, אך באזור הנתון לשליטתה בדרך של תפיסה לוחמתית, חלים חוקי היסוד של המדינה באשר לזכויות האדם. לאור מסקנתנו זו, אין לנו צורך לנקוט עמדה בשאלת התחולה המקומית (הטריטוריאלית) של חוקי היסוד, ואין לנו צורך לבחון את השאלה אם חוקי היסוד מעניקים זכויות גם למי שאינם ישראלים והמצויים באזורים הנתונים לתפיסה לוחמתית, או לישראלים שאינם מצויים בשטח שבשליטת ישראל. שאלה זו מעוררת בעיות שאין לנו צורך לדון בהן, ונשאיר אותן בצריך עיון' (שם, בפיסקה 80, בעמ' 560, מול האותיות ו-ז).
--- סוף עמוד 307 ---
מכאן ניתן ללמוד, כי חוקי-היסוד חלים, לכל הפחות, תחולה אקסטריטוריאלית-פרסונלית (אישית) על התובע – מתוקף היותו אזרח ישראלי. אינני נוקט עמדה, ביחס לשאלת תחולת חוקי היסוד על מי שאינו אזרח ישראלי, באזור יהודה ושומרון, שכן הדבר אינו נחוץ לתיק זה (ואין זה מן הנמנע כי אדרש לכך, בתיקים אחרים, כאשר יהיה בכך צורך לשם ההכרעה, ואעשה זאת, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים).
285. אמור מעתה: הנחת היסוד היא, כי הגבלת חירותו של אדם, בכל דרך, הינה אסורה, ופגיעה בחירות האדם, נעשית אך ורק בהתאם לחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.