533. טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת, היא כי כל פעולותיה היו כדין.
534. ככל שמדובר בעילת כליאת השווא, טענת הנתבעת היא כי המעצרים של כל אחד מהתובעים, לכל התקופות הנטענות על ידו, נעשו על פי הדין החל באזור יהודה ושומרון, כאשר הגופים המוסמכים לאשר את המעצרים (החל מהחוקרים בשלב הראשון, ועד לשופטים בשלבים הבאים), פעלו כולם על פי הדין החל ביהודה ושומרון, המחייב קיום הליכים תקינים של מעצרים והארכות מעצרים, כולל: פרוטוקולים והחלטות.
535. הטענה שהמעצר או המאסר – שסווגו על ידי התובעים כ"כליאת שווא" – נעשו בהתאם לצו מעצר כדין, הינה בהתאם לפקודת הנזיקים האזרחייים, אחת מטענות ההגנה הפוטנציאליות בהתאם לפקודת הנזיקים האזרחיים 1944 (סעיף 28(א)+(ב) לפקודה + סעיף 25(ד) לאותה הפקודה).
536. כפי שהוסבר בתת פרק יד.3 לעיל, ובכך יש גם משום מתן מענה לטענתה של הרשות בסעיף 57 לסיכומים מטעמה, כאילו התובעים הם אלו שצריכים להוכיח כי קיים איסור על מעצר אנשים החשודים בשיתוף פעולה.
אין הדבר כך.
לפי חוק, משהוכיח התובע כי נשללה חרותו, והוא טוען לכך ששלילת חירות זו הייתה שלא כדין, הרי שעובר הנטל אל הרשות – זו שעצרה אותו ושללה את חרותו – להעלות אחת מטענות ההגנה המנויות בפקודה; מושכלות יסוד הן, כי אין צורך להוכיח את
--- סוף עמוד 311 ---
החוקיות שבחרות, שכן זו זכות יסוד של האדם מעצם היותו אדם, אלא יש להוכיח את החוקיות שבמעצר.
המשמעות האופרטיבית היא כי הרשות היא זו שצריכה להוכיח קיומה של סמכות חוקית לגיטימית לעצור אנשים החשודים בשיתוף פעולה (משת"פים). הרשות הנוטלת את חרותו של אדם, היא זו שצריכה להוכיח כי עשתה זאת כדין.
במילים אחרות, די שהתובע יוכיח את עצם המעצר, דהיינו: שלילת חירותו, ועל הרש"פ להוכיח כי המעצר היה כדין, הן על פי הסכם הביניים, כמקור הסמכות לעצור, והן מבחינת הדין הפנימי, לגבי המוסמכים לעצור, ולשם כך, עליה להביא בפני בית המשפט, במסגרת הראיות מטעמה, את התיעוד, כולל הפרוטוקולים של המעצרים.
537. הוכחת חוקיות זו מוטלת על מבצע המעצר, הן ביחס לעילת המעצר עצמה, והן ביחס להארכות המעצר.
538. מאחר ואין חולק כי מבצעי המעצר, כולם, נמנים על אנשי מנגנון הרש"פ, הנתבעת בתיק זה, ולכן, עול הראיה – ולמצער החובה מס' 1, כפי שהוסברה בפרשת זרקא (ראה הציטוט בפיסקה 288 של החלטת החבות בת.א. 4071/02, [פורסם בנבו] כפי שהובאה לעיל בסוף פיסקה 529) – בעניין זה, מוטל על הרש"פ.