משמעות הדברים, לטענת הנתבעת היא, כי התובע הוא אכן משתף פעולה, ולכן מעצרו היה כדין.
--- סוף עמוד 49 ---
יח.9 תשובת התובע לטענות הנתבעת
835. בתצהיר התשובה של הנתבעת, בו הודתה כי כלאה את התובע, הייתה גרסתה כי הוא שוחרר עם כניסת צה"ל לעיר חברון. על כך מעיר ב"כ התובע כי צה"ל כלל לא נכנס לעיר זאת ומשמע כי יש לקבל את גרסת התובע כי הוא שוחרר לאחר רצח של שלושה כלואים ובעקבות לחצים שהופעלו על הרש"פ ושוחד שהוא שילם.
836. ב"כ התובע, עו"ד קורנוויץ, פירט כי מעצרו של התובע היה בלתי חוקי מחמת ארבע סיבות שונות: הסיבה האחת: חטיפת התובע בירושלים הינה בלתי חוקית; הסיבה השנייה, התובע היה בעל תעודת זהות ישראלית; הסיבה השלישית, לא היו אסמכתאות חוקיות למעצרו, ואילו הסיבה הרביעית היא כי אסור לנתבעת לפגוע בתובע בגין מעשים שהיו חוקיים טרם הקמתה של הנתבעת ובעת קיום הממשל הישראלי באיו"ש.
837. התובע הצהיר כי ביום 23.4.02, אפשרו אנשי הנתבעת למספר חמושים להיכנס לכלא חברון. הם הוציאו מהכלא שלושה אנשים שלאחר מכן נודע שהם נרצחו. איש הנתבעת הודיע לכלואים כי גורלם של אותם שלושה כלואים, יהיה גם גורלם של האסירים האחרים.
יח.10 דיון והכרעה
838. הסתירות עליהן מצביעה הנתבעת אינן משמעותיות לסוגיה העקרונית, והיא האם נכלא התובע והאם התבצעה כליאתו בסמכות. כך לדוגמא הסתירה שבמועד קבלת תעודת הזהות הישראלית אינה רלבנטית משום ששני המועדים עליהם הצביע התובע, קודמים למעצרו, ועל כן הנפקות המשפטית של שניהם זהה. מטעם זה, אין בסתירה זו כדי להעיד דבר לגבי חוסר אמינותו של התובע אלא לגבי פיזור הדעת בו הוא שרוי, אשר אין לדעת את מקורו (וניתן אף לשייכו לעינויים שעבר במסגרת כליאתו אצל הנתבעת, כך שבוודאי אין לזוקפו לחובתו של התובע).
דברים דומים ניתן לומר גם על הודאתו של התובע בהכרותו עם אדם בשם משה בלילי או משה לוי, אלא שכאן ניתן לשייך את הסתירות שהציג, גם לפחד מסוים
--- סוף עמוד 50 ---
מהודאה במעשיו. בכל מקרה אין בכך כדי להעיד על חוסר אמינות אלא לכל היותר על פיזור דעת.
גם הנקודה בדבר מועד ההוראה של התובע באישומים שהועלו נגדו, בפני הנתבעת איננה משמעותית ואיננה רלבנטית. וכי אם הודה התובע באותם אישומים לאחר 12 יום, הדבר מעיד על אמיתות הודאותיו יותר מאשר אם היו ניתנות לאחר חודש ימים של חקירה?!
839. מעבר לטענות אלו, יש לבחון את נסיבות מעצרו של התובע בהתאם לשלושת הפרמטרים המתבקשים כדי להכשירו, על פי הסכם הביניים.