972. הנתבעת עצמה, אישרה בשאלה מס' 4 לתצהיר התשובות לשאלון התובע (ת/711) כי התובע נעצר בשנת 2000, וכי שוחרר – לאחר תשלום ערבות – בשנת 2001.
--- סוף עמוד 88 ---
973. הגם שהצדדים חלוקים בשאלה, האם סיבת השחרור הייתה תשלום ערבות (כטענת הנתבעת – מבלי שהביאה ראיות או אישור קבלת התשלום על ידי גוף רשמי, כמו: גזברות בית משפט), או תשלום שוחד, (כגרסת התובע – ולעניין זה, סביר שלא יהיה ברשות התובע תיעוד התומך בתשלום האמור), הרי שאין מחלוקת ממשית בנוגע לתקופת המעצר או בנוגע למועדו.
974. בהסכמת הצדדים ביחס לעצם המעצר ותקופתו, יש כדי לייתר את הצורך בראייה אובייקטיבית בדמות אישור הצלב האדום (כפי שהוגש ביחס לתובעים אחרים; ראה פרק יד.5 לעיל, ולאורך הפרקים הפרטניים).
975. מכיוון שכך, ובהעדר גרסה נוספת ביחס למועדי המעצר, יש לקבוע כי התובע אכן נעצר במועדים להם הוא טוען. כל שנותר לבחון הוא את חוקיות מעצר התובע וסוגיית סמכות השיפוט בתובענה מטעמו בגין אותו מעצר.
כ.1.9 אזרחות התובע
976. בעדותו בפניי, העיד התובע כי הוא אזרח ישראלי משנת 1994 (עמ' 61 לפרוטוקול מיום 3.3.11):
"ש. יש לך תעודת זהות ישראלית?
ת. נכון. מ- 1994.
ש. איפה אתה גר? באיזו עיר?
ת. אני גר בישראל, לא רוצה למסור כתובת. לא מעוניין להגיד באיזו עיר".
977. לא נשמעו עדויות סותרות ולא הוגשו ראיות הסותרות את דברי התובע. ההנחה העובדתית תהיה איפוא כי התובע הוא אזרח ישראל מהשנה בה נקב 1994.
--- סוף עמוד 89 ---
לכאורה, די היה בכך כדי לקבוע את העדר החוקיות שבמעצרו. ברם ניכר מנסיבות המקרה דנן כי יש בידי להשתית את קביעותי השיפוטיות על יותר מאשר בסיס אחד, על כן אמשיך בבחינת נסיבות מעצרו של התובע.
כ.2.9 מיקום המעצר
978. התובע תיאר את מיקום מעצרו בתצהירו מיום 15.215 כתב: "... מהיום שחטפו אותי מג'בל מוכבר בירושלים ..."
בעדותו חזר התובע על הדברים ביתר פירוט (עמ' 58, לפרוטוקול מיום 3.3.11):
"ש. מי עצר אותך?
ת. אני חטפו אותי מארמון הנציב (ג'אבל מוכבר), כוח 17. אחרי שהכרתי מהם שמו אשרף אל עוואר. חטפו אותי לאבו דיס מגאבל אל מוכבר, בלילה. באותו לילה הרביצו לי קשות...
ש. למה לא כתבת את זה בתצהיר?
ת. זה כתוב.
ש. איך אתה יודע מי עצר אותך?
ת. אני שהייתי באבו דיס והתחילו להרביץ לי שמעתי שאמרו ... אשרף אל עוואר, שם שלו. ואני יודע שהם אמרו לו שהוא בכוח 17 באבו דיס.
979. גרסת הנתבעת למקום מעצרו של התובע, בתצהיר התשובות לשאלון התובע, עליו חתם מטעמה מר פואז אבוזר, הייתה כי לא ידוע לה מקום מעצרו של התובע. על כן, תתקבל גרסתו העובדתית של התובע (בהעדר כל גרסה רלבנטית אחרת).