--- סוף עמוד 90 ---
980. מיקום המעצר הינו שכונת ארמון הנציב בירושלים ("ג'בל מוכבר"), שהיא שטח השייך למדינת ישראל לכל דבר ועניין. לנתבעת אין בו אחיזה משפטית או אחרת ומעצר אדם בתחום זה הינו הרבה מעבר לסמכויותיה. די היה בכך כדי לקבוע את העדר החוקיות שבמעצרו של התובע.
כ.3.9 עילת המעצר
981. עילת המעצר הובאה על ידי התובע כבר בתצהירו הראשון מיום 22.2.04 וכך אמר (עמ' 1-2 לתצהיר:
"... והיו מאיימים עלי להרוג אותי וזה בגלל ששיתפתי פעולה עם ישראל ולכדתי ותפסתי אנשים טרוריסטים. ... והיו מקללים אותי בגלל שיתוף פעולה שלי עם מדינת ישראל".
בעדותו פירט התובע עוד את הדברים, וענה את התשובות הבאות (עמ' 59 לפרוטוקול מיום 3.3.11):
"ש. אתה לא מתבייש במה שעשית למען הישראלים?
ת. מה עשיתי?
ש. עו"ד קורנוויץ אמר שאתה מתגאה במה שעשית, שהיית משתף פעולה.
ת. אני מתגאה בגלל שאני נפגשתי עם אלימות של פלסטינאים יותר חזקים. אפילו לחיות לא עושים מה שעשו לי הפלסטינאים.
...
ש. במה אתה מתגאה במה שעשית?
--- סוף עמוד 91 ---
ת. אני גאה בזה שמנעתי הריגות מיהודים. ישראל היא מדינה שלי ואני מוכן לשמור עליה. אם אני ארצה יש לי המון מה לספר".
982. גם ביום 3.3.11, אמר התובע (עמ' 62, לפרוטוקול):
"ת. אני עבדתי בשביל לשמור על מדינת ישראל ואני לא מתבייש בזה. אני עבדתי בחדרי מדובבים, אני יודע מה זה בית הבראה אצל הישראלים. לא כלא.
ש. אבל לפני דקה אמרת שלא היית שם?
ת. לא שיקרתי. זה עבודה.
ש. האם אתה היית בכלא איפה שהישראלים החזיקו את הפלסטינאים?
ת. הייתי הרבה, בתור מדובב.
ש. אז למה קודם אמרת שלא היית בכלא כזה?
ת. לא הייתי בתור אסיר, הייתי כעובד. אני ראיתי איך מתנהגים יהודים עם הפלסטינאים. הם נותנים להם מים חמים. דיאטה כמו בית הבראה, טלוויזיה צבעונית כמו בית הבראה. אני כשנעצרתי במשך 11 חודשים לא אכלתי לא עוף ולא בשר. רק עגבנייה בקושי".
983. לגבי נסיבות שחרורו, העיד התובע (עמ' 63, לפרוטוקול הנ"ל):
"ש. אתה מהכלא שוחררת בערבות ולא בגלל שוחד.
ת. (העד צוחק) איזה ערבות? איזה בית משפט? איזה עו"ד? קבלו את הכסף פתחו את הדלת ואמרו תברח הביתה. האם מותר לי לשאול אותך שאלה...
--- סוף עמוד 92 ---
ש. אתה ראית שנתנו את הכסף הזה?
ת. אני מסרתי ביד שלי.
ש. מאיפה היה לך כסף בכלא?
ת. אביא את אישתי שתעיד מול השופט. היא נתנה לי את הכסף ביד ואני נתתי לאותם אנשים שאמרתי 1, 2, 3, 4, (העד מדגים בכף ידו נתינת שטרות כסף לאדם אחר)".