984. גם בהתאם לשאלה 6 בתצהיר תשובות לשאלון התובע, עליו חתם מר פואז אבוזר ביום 10.1.11 (ת/711). הייתה עילת המעצר של התובע שיתוף פעולה עם מדינת ישראל. אולם עילה זו פורטה בפירוט רב בעדותו של התובע. מפירוט זה עולה כי עילת מעצרו המדויקת הייתה כי הוא עזר ללכוד פעילי טרור אשר מטרתם הייתה להביא לאבידות בנפש של אזרחים ישראלים.
985. סיוע למניעת פעילות טרור כזו או אחרת, מתחייב גם על פי סעיף 261 בדבר הוראת הביטחון, אשר זו לשונו:
"אדם שידע או שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי אדם אחר עובר או מתכוון לעבור עבירה על דין או תחיקת ביטחון שעונשה עולה על שלוש שנות מאסר ולא מסר הודעה על כך מיד למפקד צבאי או לתחנת המשטרה הקרובה או לכל קצין צה"ל או לא פעל באופן סביר אחר כדי למנוע את עשייתה, או המשכתה או השלמתה – ייאשם בעבירה על צו זה".
סעיף 261 אף הוא מצוי בתוספת השלישית (ראה בעניין זה קביעותיי המשפטיות בפסקאות 3727-3728 לעיל.
כזכור, עבירה על הוראות סעיפי התוספת השלישית לצו בדבר הוראות הביטחון, היא עבירה ביטחונית מובהקת באשר הן מצויות בין העברות המנויות בתוספת השלישית לאותו החוק. סמכות השיפוט בגינה היא סמכות שיפוט ישראלית.
--- סוף עמוד 93 ---
986. אין צורך להזכיר את שאלת סמכות השיפוט בתובענות בגין מעצר שאינו חוקי בעניין תובע זה, מפני שסמכות השיפוט בעניינו, בכל תביעה אזרחית שהיא, הינה של בית משפט ישראלי וזאת משום שהוא מחזיק בתעודת זהות ישראלית משנת 1994.
987. התוצאה המשפטית לגופו של עניין היא כי הנתבעת חייבת כלפי התובע בנזיקין, בגין מעצר בן 11 חודש, שתחילתו ביום 21.7.00.
כ.10 ראשית ראיה לעניין העינויים
988. בעמ' 2 לתצהירו של התובע, מיום 22.2.04 (ל שבט תשס"ד), הוא תאר את העינויים שעברו עליו במהלך מעצרו, בזו הלשון:
"...היו מעבירים אותי מכלא לכלא אחר וזה היה בתוך קונטיינר מברזל על כביש ריק ובתוך חבית חמה, וזה היה בחודש השביעי ובחודש השמיני, והיו מפשיטים אותי בתוך חבית מים, והייתי סובל מכוויות בגלל חום חזק. והיו מקללים אותי בגלל שיתוף פעולה שלי עם מדינת ישראל. והיו שמים מסווה על העיניים וקושרים ידיים מאחורה וקשור לברזל של החלונות, במשך כל הלילה. והיו מקללים אותי ויורקים לי על פנים שלי, וכל זה בגלל שיתוף פעולה עם השב"כ".
989. בעדותו של התובע, ביום 27.3.11 (עמ' 2 לפרוטוקול) תאר התובע את הקורות אותו בזמן מעצרו, וכך אמר: