כא.9 דיון והכרעה 1031-1047
כא.1.9 אזרחות התובע 1032
כא.2.9 מיקום המעצר 1033-1038
כא.3.9 עילת המעצר 1039-1047
כא.10 סיכום (פסק דין) 1048-1052
כא. תובע מס' 8 בת.א. 6120/04 – ח.ק.
כא.1 טענות התובע בכתב תביעתו
994. התובע, בכתב התביעה שהגיש ביום 25.3.04, טען כי בעת כליאתו על ידי אנשי הנתבעת, הוא הוכה על ידם פעמים רבות. אנשי הרש"פ, כך נטען בכתב התביעה האמור, כבלו אותו בתנוחות מכאיבות, תלו אותו באופן מכאיב, שברו את רגלו במהלומות, וסירבו לתת לו טיפול רפואי.
--- סוף עמוד 96 ---
995. בכתב התביעה מסופר על מקרה אחד, שבו נאלצו מעניו – אנשי הרש"פ, הנתבעת – לקחתו לבית החולים, וגם שם, לא קיבל התובע, לטענתו, טיפול של ממש.
996. טענה נוספת בכתב התביעה הייתה כי לנגד עיניו של התובע, רצחו ביריות, בשנת 2002, אסיר אחר, וזאת במטרה להפחיד את התובע.
כא.2 פרטי המעצר
997. מאישור הצלב האדום על כליאת התובע (ת/105), עולה כי התובע נעצר ביום 24.02.1997, נרשם אצל ארגון הצלב האדום ביום 18.03.1997. אולם, לא היה לרשות מידע אודות יום שחרורו המדויק של התובע, אך הארגון כתב כי היום האחרון בו נראה כלוא על ידי ארגון הצלב האדום היה ביום 27.03.02.
כא.3 התצהירים מטעם התובע
כא.1.3 תצהיר התובע מיום 25.02.2004
998. מהתצהיר (ת/101 ותרגום לעברית -ת/101א ות/101ב), עולים הפרטים הבאים: התובע נעצר, ביום 22.02.1997, בשעה אחת בלילה על ידי הרש"פ ברמאללה. הוא שוחרר על ידי צה"ל, בחודש אפריל בשנת 2002.
999. לפני המעצר, טען תובע כי הוא נהנה מבריאות טובה, אך בסיומו של המעצר, השתחרר כשהוא סובל מליקויים גופניים ונפשיים. לאחר שהשתחרר מהמעצר פנה תובע זה לבית החולים הצרפתי בירושלים, שם נבדק, ונמצא כי הוא צריך לעבור ניתוח לב פתוח.
1000. התובע שהה בחדר החקירות, במשך 18 ימים. שם, עינו אותו קשות, ומנעו ממנו טיפול רפואי. לאחר תקופה ארוכה, לקחו אותו לטיפול רפואי באל מוקטעה. היה שם רופא ששאל אותו על השבר ברגל (שנגרם לו כתוצאה מהעינויים) והוא סיפר לו שהשבר נגרם כתוצאה מהמכות שקיבל.
--- סוף עמוד 97 ---
כא.2.3 תצהיר התובע, מיום 22.5.03
1001. מהתצהיר (ת/102 + תרגום התצהיר לעברית- ת/102א) עולה כי התובע היה כלוא בשטחי הרש"פ, במשך 61 חודשים, והוא שוחרר על ידי אנשי צה"ל מהכלא, בפברואר 2002.
1002. בתצהירו זה סיפר התובע כי כאשר היה בכלא ראה בעיניו שהורגים שני אנשים בכלא, ללא משפט: אדם אחד בשם אללפתאוי אלבירה, אותו הכיר בבית הכלא ברמאללה, הרגו באקדח תת מקלע, ואמרו לתובע, שיהרגו את כולם. זה היה בשנת 2002, ביום שצה"ל נכנס לכלא. את האדם השני הרגה הרשות בכלא רמאללה, שנה לפני כן. שמו מחמד אבו מג'נון. ארבעה אנשים באו לאדם הזה והרגו אותו.