1076. מהתצהיר (ת/498 + תרגום לעברית. ת/498א), עולה כי בפעם הראשונה בה היה התובע עצור בידי הרש"פ, הוא היה עצור בחודש מאי 2001, ושחררו אותו בגלל המצב הרפואי הקשה שלו. בפעם השנייה התובע היה כלוא בסלפית, ומשם השתחרר ביום 31 במרץ 2002.
1077. בתצהיר האמור נכתב על ידי התובע, כי בעת שהיה כלוא על ידי הרש"פ, לא לקחו אותו לבית המשפט, ואף לא לתובע הכללי. אף פעם לא האריכו את מעצרו באופן רשמי על ידי שופט. כמו כן, לא איפשרו לו לראות על מה הוא חתם. לא נתנו לו כתב אישום, לא הוברר לו מדוע נעצר או לכמה זמן.
--- סוף עמוד 115 ---
1078. בני משפחתו אמרו לו, כי הם שכרו עו"ד ושילמו לו 18,000 ₪, אך עורך הדין לא הגיע אליו, כי אנשי הרש"פ מנעו מעורכי דין לבקר אותו. עורך הדין לא יכול היה לפעול עבורו, כי לא היה בית משפט.
כב.4 עדות התובע בבית המשפט
1079. לפי עדות התובע, מיום 07.04.2014, עמ' 1144 לפרוטוקול, התובע היה עצור פעמיים. פעם אחת כמעט חודש, ופעם שנייה יותר מתשעה חודשים. הוא לא זוכר את התאריך של המעצר הראשון, ואילו את התאריך של המעצר השני הוא זוכר, משום שמסרו לו מכתב עם תאריך ביום שעצרו אותו (26.06). הוא לא זוכר שמות של מי שהביא לו את המכתב. הלוגו על המכתב היה של הרש"פ.
1080. בהתחלה, היה עצור התובע במוקטעה בשכם, ואחר כך לקחו אותו לכלא ג'נין, המכונה "אל מסאלאח". התובע איננו יודע איזה מנגנון לקח אותו. התובע לא זוכר כמה זמן היה במוקטעה, אולי כמה ימים. לדבריו, לא הראו לו ניירות במעצר הראשון.
התובע לא זכר את המספר המדויק של אנשי הנתבעת, אשר באו לעצור אותו. כשלקחו אותו לאוטו, היו ארבעה אנשים, שהיו לבושים בגדים אזרחיים. הם אמרו לו שהם מהמנגנון המסכל, וביקשו שיצטרף אליהם.
1081. התובע איננו זוכר מי חקר אותו במעצר הראשון וגם לא השני (למרות שכתב שמות בתצהירים וכו'). כל מי שחקר אותו היה עם פנים גלויות.
1082. היה לו עורך דין בכלא, שהוריו שילמו לו, אך הוא – התובע – מעולם לא פגש את אותו עורך דין, משום שאנשי הרש"פ מנעו מעורך הדין את הביקורים אצל התובע.
1083. התובע סיפר, כי כאשר נעצר בפעם הראשונה, האשימו אותו ברצח של אבו ג'יהאד בתוניס. התובע הוא יליד 1978, ואבו ג'יהאד נרצח בשנת 1982, כלומר: התובע היה בן ארבע שנים בעת החיסול של אבו ג'יהאד.
--- סוף עמוד 116 ---
1084. בעדותו של התובע, ביום 07.04.2014, עמ' 1144 לפרוטוקול, סיפר התובע, כי הוא היה עצור פעמיים: פעם אחת, כמעט חודש ימים, ופעם שנייה – יותר מתשעה חודשים.