1085. מעדותו של התובע עולה, כי בפעם הראשונה נעצר התובע בשכם (שטח A); בפעם השנייה – נעצר בביתו, בכפר, בסמוך לשכם (שטח A).
כב.5 הראיות מטעם הנתבעת
כב.1.5 תצהיר התשובה מטעם הנתבעת
1086. נוסח משולב של שאלון התובע יחד עם תצהיר התשובה מטעם הנתבעת (ת/500), ניתן על ידי ראאד טאהר עאמירה, עובד ברש"פ, משנת 1995 ועד היום, בתפקיד היועץ המשפטי של הביטחון המסכל. בתצהיר נכתב, כי העובדות המפורטות ידועות למצהיר, מידיעה אישית.
1087. מתצהיר עובד הנתבעת הנ"ל, עולה כי הנתבעת מודה בכך שהתובע היה עצור אצלה, פעמיים, כאשר מי שיזם או ביצע את המעצר, היה המודיעין המסכל. בפעם הראשונה נעצר התובע, במאי 2001, ובפעם השנייה – נעצר ביום 26.06.01.
1088. מתצהירו של עאמירה הנ"ל, עולה כי לתובע יוחסה עבירה של שיתוף פעולה. התובע הודה בחקירה, והתיק עבר לתובע הכללי.
אין בידי המצהיר פרטים מהו המקום המדויק בו נעצר התובע, וממנו הועבר למתקן הכליאה של הנתבעת. כמו כן, המצהיר אינו זוכר את שמות האחראים על מתקני הכליאה, בהם שהה התובע, של האחראים על האגפים במתקנים ושל האחראים על אנשי הרפואה בעת שהיה התובע כלוא.
המצהיר הנ"ל, סבור כי הוגש נגד התובע כתב אישום, וכי מי שחתם על כתב האישום היה התובע הכללי. עם זאת, ככל הנראה, לא התקיים הליך שיפוטי נגד התובע, והוא
--- סוף עמוד 117 ---
שוחרר לאחר כניסת צה"ל, לאזור יהודה ושומרון, בעוד התובע שעניינו נדון בפרק זה, ממתין למשפטו.
1089. יש להניח, כי התובע נחקר על ידי חוקרים מן המודיעין המסכל. אך, אין בידי המצהיר או בידי אותם חוקרים, רישום.
1090. בתצהיר הנ"ל נכתב, כי שמו של האחראי הראשי על הגוף שחקר את התובע, היה ג'יבריל רג'וב.
1091. עאמירה כותב בתצהירו, כי הנתבעת לא ניהלה יומני חקירה. לדבריו, אין חובה כזו על פי החוק המקומי. המצהיר הניח, כי החוקרים שחקרו את התובע, רשמו הודעות שהוא מסר להם, אולם הן אינן בידיו.
כמן כן, הניח המצהיר כי הנתבעת ניהלה רישומים הקשורים לכליאת התובע, אולם גם אלה אינם בידיו.
כב.6 חוות הדעת הרפואיות מטעם התובע
1092. בחוות דעת של הפסיכולוג, מנשה כהן, מיום 6.5.09 (ת/392), נכתבו ביחס לתובע כי "...הנ"ל נעצר על ידי הרשות ועבר עינויים גופניים ונפשיים קשים ביותר. מעורער וסוער ולא יכול למצוא מקום שקט בנפשו...סובל מהפרעה פוסט טראומטית קשה בה הכול פתוח ופרוץ כמעט...".
1093. בחוות דעת מיום 18.8.09 (ת/499) כתב הפסיכיאטר, ד"ר אורי ברודסקי: "...התרשמתי מאדם אשר היה נורמטיבי ללא בעיות נפשיות או בריאותיות, שנחשף לאירוע טראומתי ביותר, ובעקבות כך פיתח תסמונת בתר-חבלתית (PTSD) קשה ביותר, בנוסף התרשמתי ממצב של דכאון קשה...אני ממליץ על קביעת נכות נפשית בשיעור של 75%...".