כן נטען על יד הרש"פ כי בחלק מן המקרים גם התקיימו הליכים פליליים מסודרים, שבסופם הוטלו עונשי מאסר על חלק מן התובעים ועל תובעים מסוימים נגזר עונש מוות (שברוב הפעמים לא הספיקו אנשי הרש"פ לבצעו).
--- סוף עמוד 61 ---
הרש"פ מכחישה – באופן קטגורי ונחרץ – כל טענה על עינויים מכל מין וסוג שהוא, או על פגיעה פיזית של אנשי הרש"פ התובעים, או במי מהם.
3. התובעים מכחישים כי היו הליכים משפטיים ביחס למעצרים ולהארכות המעצר שלהם.
ביחס למספר פסקי דין, שבהם נגזרו עליהם שנות מאסר (או מוות), טענת התובעים היא כי מדובר בהליכים פיקטיביים, ללא מתן זכויות בסיסיות לתובעים, כעצורים ולאחר מכן כנאשמים במשפט פלילי, בכלל, במשפט בו העונש הצפוי הוא מוות או שנות מאסר ממושכות, בפרט.
בכל מקרה, אין בכך כדי להשפיע על עילת התביעה הנזיקית של התובעים, כנגד הרש"פ, שעניינה העדר הסמכות של הרש"פ לעצרם, ועצם העינויים.
4. בעקבות מבצע "חומת מגן" (מרס-מאי 2002), שוחררו על ידי צה"ל או נמלטו רבים מן התובעים ממקומות כלאם, ברחבי יהודה ושומרון, והגיעו לישראל. חלקם של התובעים קיבל אזרחות ישראלית או תושבות ישראלית, והם הגישו את התביעות הנזיקיות הללו, נגד הרש"פ, כאשר הם בישראל. מרבית בני משפחותיהם של התובעים נותרו ביהודה ושומרון. לטענת התובעים, הם מפחדים לחזור ליהודה ושומרון, כדי להביא עדים או ראיות, פן ייפגעו על ידי הרש"פ ו/או פן יבולע לבני משפחותיהם.
5. לאחר למעלה מ- 90 ימי שיפוט, הגשת מסמכים רבים, וכתיבת סיכומים ותשובות, הגיע העת ליתן החלטה בשאלה הראשונה (שהוסכם בין הצדדים כי תידון תחילה), דהיינו: סוגיית החבות; קרי: האם הוכיחו התובעים, ברמה הנדרשת במשפט האזרחי, כי אכן כל אחד מהם נעצר שלא כדין, עונה ונגרמו לו נזקים, כאשר, פרטי הנזקים ו"תרגומם" לשקלים, יהיה בשלב הבא של המשפט; או שמא, כטענת הנתבעת, עילות התביעה לא הוכחו ביחס לכל התובעים, או ביחס לחלקם, ואז, יש לדחות את התביעה או התביעות בפסקי דין.
6. מסמך זה, הינו החלטה ביחס לרוב התובעים, שכן הגעתי למסקנות – לאחר דיון פרטני בכל הנסיבות האישיות של כל אחד מן התובעים – כי הרש"פ חבה באחריות
--- סוף עמוד 62 ---
נזיקית לרוב התובעים שבפניי, וכי לגביהם יש צורך לעבור לשלב הבא של קביעת הנזק; לפיכך, מבחינה דיוניות מסמך זה הינו "החלטה" ביחס לאותם תובעים.
ברם, אותו דיון פרטני הביאני למסקנה, החלה על מעטים מבין התובעים, שיש למחוק את תביעתם. לפיכך, מבחינה דיונית לגביהם מסמך זה הוא "פסק דין" – המוחק את התביעות של אותם תובעים.