למותר לציין, כי מסמך זה, על היקפו העצום, מוכיח כי אכן לא ניתן היה להסתפק בהחלטה קצרה לא מנומקת, בשאלת החבות.
לא אוכל להימנע מציטוט פיסקה 36 להחלטתי הנ"ל:
"סוף דבר: במקום להקדיש את השעות של כתיבת החלטה זו לעיון וללימוד כל פרט מהנתונים העובדתיים והמשפטיים של התובעים, ולהמשיך הטיפול בטיוטה של החלטת האחריות, כתבתי החלטה זו, שתוצאתה הסופית היא, שבקשת התובעים נדחית, וההחלטה בדבר האחריות תהיה מנומקת, ותישלח לצדדים לאחר סיום כתיבתה".
את פגרת בית המשפט, בחודשי הקיץ של שנת תשע"ו (יולי-אוגוסט 2016) הקדשתי, כמעט כולה (למעט הצורך לשמוע תיקי תורנות ולצאת למספר ימים לחופש ממש), לכתיבת מסמך זה, שחלקו הודפס על ידי, אות באות, עקב שביתת הקלדניות. לאורך שנת המשפט תשע"ז, המשכתי בכתיבת המסמך, תוך התייחסות פרטנית לכל אחד מן התובעים, ואף זאת במקביל ובנוסף לכל תפקידיי השיפוטיים, בתיקים אזרחיים, פליליים, וערעורים, ונושאים המיוחדים לסמכות סגן נשיא (מעצר מינהלי, מניעת מפגש של עצור ביטחוני עם עורך דין, והאזנות סתר).
ג. המסגרת הנורמטיבית
21. מורכבות תיקים אלה, כפי שיוסבר בהרחבה, להלן, מחייבת עיון במספר מערכות נורמטיביות.
--- סוף עמוד 68 ---
22. התובעים בחרו להביא לבית משפט (ולא לפורום אחר) את תביעתם, אותה סיווגו כתביעת נזיקין.
מכאן עולה כי העיניים, אשר דרכן ייבחנו הדברים, הם עיניו של דיני הנזיקין.
23. ההליך בפניי הוא הליך אזרחי, ועל כן, יש לבדוק כל צעד שנעשה או לא נעשה, על פי כללי סדרי הדין, תוך התאמתם לנושאים המיוחדים ולהיקף יוצא הדופן של תיק זה.
24. כדי לקבוע ממצאים עובדתיים, יש ליישם את דיני הראיות, על כל כללי המשנה שבהם:
החל מן הכלל הבסיסי, שמקורו במשפט העברי, "המוציא מחברו – עליו הראיה" (משנה, מסכת בבא קמא, פרק ג, משנה יא; תלמוד בבלי, שם, דף לה, עמ' א, ודף מו, עמ' ב: משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ט, משנה ו, ועוד רבים זולתם);
הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו";
כללי "הנזק הראייתי";
העיקרון הידוע – שבו נעשה שימוש פעמים רבות לאורך המסמך – לפיו צד שיש בידו מסמכים או עדים, ובוחר שלא להביאם כראיות מטעמו, יפעל הדבר לרעתו.
25. מאחר והנתבעת היא רשות שהוקמה על פי הסכם בינלאומי, יש טענות בדבר תחולת המשפט הבינלאומי, והמשפט הציבורי והחוקתי, ביחס למעמדה של הרש"פ.
26. האירועים נשוא התביעות היו, מרביתם, באזור יהודה והשומרון, עליו לא חל החוק הישראלי. לכן, מבחינת דיני הנזיקין, יש להפעיל את כללי ברירת הדין של המשפט הבינלאומי הפרטי, ולקבוע איזה מערכת דינים חלה, על הדין המהותי (כאשר, על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, בדרך כלל, סדרי הדין ודיני הראיות שיחולו ויופעלו הם אלה של המשפט הישראלי, שהוא הפורום השיפוטי שבו מתנהלים תיקים אלה). גם אם, לכאורה, ניתן להסיק מסיכומי הצדדים כי אין ביניהם כמעט מחלוקת בעניין