--- סוף עמוד 69 ---
זה, ראיתי לנכון להתייחס, באופן מעמיק, לסוגיית הדין החל, דיני נזיקין וכללי ברירת הדין ביחס לתחולתם, בפרק יג להלן (פיסקאות 471-510).
27. במסגרת טענות ההגנה של הנתבעת כי המעצרים וגזרי הדין היו כדין, יש לבחון את הדין התקף בשאלות אלה ביהודה ושומרון, על כל הנדבכים שלו: המשפט המנדטורי והירדני; המשפט של הממשל הצבאי; מעמדם של הסכם הביניים בין ישראל לבין אש"פ ותוקפם בהליכים בבית משפט ישראלי; החקיקה של הרש"פ; תחולת החלקים הרלבנטיים של המשפט הישראלי ביהודה ושומרון.
28. ב"כ התובעים ציטט מקורות מן המשפט העברי, כאסמכתא לטיעוניו, בסיכומיו.
גם הרש"פ, במסגרת תשובה לבקשת התובעים, כי תינתן החלטה בנושאים שבהם דן מסמך זה לאלתר, ללא צורך בנימוקים, התבססה על המשפט העברי, וקיבלתי את עמדתה של הרש"פ, לפיה יש ליתן החלטה מנומקת – היא מסמך זה – בין היתר, על פי המשפט העברי (ראה: החלטתי מיום כח אייר תשע"ו (5.6.16), בפיסקה 30).
לנוכח זאת, ועל פי גישתי הכללית, לפיה ניתן ליישם את המשפט העברי במשפטה של מדינת ישראל, וכי ראוי לעשות כן, אביא להלן דוקטרינות או כללים פרטניים מן המשפט העברי. (לשאלת יישום המשפט העברי בפסיקה, אין כאן המקום להאריך; כתבתי בעניין במספר מקומות, וראה, בתמצית, את דבריי בחלק הראשון של ספרי, השימוש לרעה בזכות במשפט העברי: כופין על מידת סדום (תש"ע), עמ' 20-22).
29. מעבר ובנוסף לכל המערכות הנורמטיביות הללו, כמו במרבית (אם לא בכל) התיקים, העיקר הוא העובדות.
ביסוד ההכרעות בתיקים אלה, עומדת בחינה מאומצת ומדוקדקת של האירועים והנסיבות העובדתיות והמשפטיות, ביחס לכל אחד ואחד מבין עשרות התובעים, איש איש על הנסיבות האנושיות, המיוחדות שלו, ושלו בלבד. למותר לציין, כי זו אחת הסיבות הן לאורכו של מסמך זה והן לזמן הרב, רב מאד, שהוקדש לכתיבתו, לניסוחו ולעריכתו.
--- סוף עמוד 70 ---
לא בכדי, מוקדשים כשישים פרקים ממסמך זה להכרעות, שתכליתן הוא קביעת ממצאים עובדתיים, גם כאשר מדובר "רק" בשאלת האחריות או החבות.
--- סוף עמוד 71 ---
ד. המבנה הכללי של פסק הדין/ההחלטה
30. לאחר דברי פתיחה אלה, ניתן להתחיל ולפרוס ולהציג את המבנה של המסמך.
31. בפרק הבא (הוא פרק ה), יוצגו המחלוקות העיקריות שבין הצדדים, כפי שהן עולות מן הסיכומים בכתב של שני הצדדים.
32. לאחר מכן, יוקדשו, בחלק השני של פסק הדין, פרקים נפרדים, לכל אחת מהסוגיות המשותפות לכל התובעים.