33. על בסיס כל אלה, אנתח, בחלק השלישי של פסק הדין, בעשרות הפרקים הבאים, פרק לכל תובע (בסך הכול כ- 60 פרקים), את הטענות הספציפיות בעניינו, את הראיות שהוגשו, ובסיום כל פרק (שכאמור, הוא בבחינת פסק דין או החלטה עצמאית) תינתן ההכרעה האופרטיבית, לשבט או לחסד.
במילים אחרות, אתן מענה לשאלה זו:
האם הוכחו טענות אותו תובע, שעניינו נדון באותו פרק, ואז ייקבע כי הרש"פ אחראית כלפיו בנזיקין, וכפועל יוצא מכך, יישמעו ראיות לעניין גובה הנזק והפיצוי, בשלב הבא של ההליך;
אך, אם לא עמד אותו תובע ברף הראיות הנדרש בהליך אזרחי, ולא עלה בידו לשכנע את בית המשפט, בחבותה של הרש"פ, על פי מאזן ההסתברות, יינתן לגביו פסק דין המוחק את התביעה, וזאת כדי שלא למנוע ממנו את האפשרות להגיש תביעה נגד הרש"פ בפני בתי המשפט של הרש"פ, הפועלים באזור יהודה ושומרון.
--- סוף עמוד 72 ---
ה. עיקרי המחלוקות בין הצדדים
ה.1 סיכומי התובעים
34. טענתם הראשונה והבסיסית של התובעים היא כי הנושא השנוי במחלוקת בין בעלי הדין, על פי כתבי הטענות, הוא, האם התובעים נעצרו על ידי הנתבעת, והאם נכלאו בבתי הכלא שלה. משהכחישה זאת הנתבעת, די בכך שהתובעים יוכיחו את המעצר ואת הכליאה, כדי לפסוק לזכותם בשאלת האחריות (פרק ג ואילך, ופרק ט לסיכומי התובעים).
35. בהמשך לקו זה, טוען ב"כ התובעים, כי לא הייתה הסכמה לשינוי חזית (פרק ד לסיכומי התובעים), ולכן, לא ניתן לקבל את טענותיה החילופיות של הנתבעת (פרק ה), ועל כן, נוצר "מניעות", שאינה מתירה לנתבעת להודות במעצרים ולטעון לחוקיותם, לאחר שהכחישה את עצם המעצר (פרקים ח-ט לסיכומי התובעים; בפרק ו נטען כי מוסד זה קיים במשפט העברי).
36. בתמיכה לגישה זו, מייחס ב"כ התובעים חשיבות להכחשות על המעצר או הצהרה על אי ידיעה, בתשובות שניתנו בתצהירים של הנתבעת (פרקים י-יב לסיכומים), להעדר תיעוד רפואי שעל הנתבעת היה להחזיק, ביחס לתובעים הכלואים (פרק יג), ולאי חקירה של הנתבעת, לצורך בירור ובדיקה יסודית של טענות התובעים, בדבר העינויים (פרק יד).
37. בהמשך לקו טיעון זה, מדגיש ב"כ התובעים, עו"ד קורנוויץ, כי העדר אסמכתאות חוקיות לכליאת התובעים (פרק טו לסיכומיו), אי הצגת כתבי אישום שהוגשו – כנטען על ידי הנתבעת – נגד התובעים (פרק טז), והעדר יומני חקירות של התובעים (פרק יט), לכל אלה משמעות ראייתית חזקה, התומכת בגרסת התובעים, ואשר אינה מאפשרת את קבלת טענות ההגנה של הרש"פ (פרק יז). אף אי הצגת תיעוד על ייצוג התובעים על ידי עורכי דין, בהליכי המעצר וההליכים הפליליים, אשר נוהלו נגדם, כטענת הנתבעת, אינו מאפשר לקבל את טענות ההגנה הללו של הרש"פ (פרק יח).