הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי דברים אלה יפים גם לפרקים טז, יז, יח, יט, כד, כז, ו-כח לסיכומי התובעים (סעיף 210 לסיכומי הנתבעת).
מכל מקום, הנתבעת חוזרת וטוענת, כי העדר האסמכתאות, אינו בגלל שהחוק והמשפט אינם מחייבים את הרש"פ – כטענת עו"ד קורנוויץ, ב"כ התובעים – אלא, כי "העדר האסמכתאות נובע מסיבה אובייקטיבית של הפגזת הארכיונים, ותו לא" (סעיף 211 לסיכומי הנתבעת).
77. לטענה בפרק כה של סיכומי התובעת, תשובת הנתבעת היא כי התובעים לא עברו כל פגיעה, בעת המעצר, כפי שהעידו עדי הנתבעת. לעניין העקרוני, עמדת הנתבעת מנוסחת, כדלקמן: "אין חולק כי קיימת חובה על הגופים העוצרים וכולאים אנשים לדאוג לשלומם, בריאותם ושלמות גופם, אך בניגוד לסיכומי התובעים – עדי הנתבעת הבהירו כי כך אכן נעשה בעניינם של התובעים, וכך פועלת הרשות הפלסטינית לגבי כל העצורים והכלואים שבשטחה" (סעיף 212 לסיכומי הנתבעת).
78. הנתבעת סבורה, כי אין לקבל את טענת התובעים, בדבר תחולת סעיף 41 לפקודת הנזיקין, וטוענת, כי התובעים מתייחסים בסיכומיהם לתחולת הדין החל ברשות, לגבי החובה להציג אסמכתאות, אך, כאשר נוח לתובעים, הם טוענים לתחולת פקודת הנזיקין הישראלית (סעיף 213 לסיכומי הנתבעת).
79. לעניין טענת התובעים, לקבלת אינפורמציה נוספת על מעשי הרצח, הנטענים על ידם, תשובת הנתבעת היא כי יש לדחות בקשה זו, לאור עמדת הצלב האדום, והעדר ייפוי כוח של ב"כ התובעים לייצג את משפחות הנרצחים (סעיף 217 לסיכומי הנתבעת).
--- סוף עמוד 83 ---
80. בכל הנוגע לפרקים לג ו-לד לסיכומי התובעים, טוענים ב"כ הנתבעת, כי נטל הראייה בתביעה האזרחית שהגישו התובעים נגד הרש"פ, מוטל על כתפי התובעים, וכי אין לקבל את טענת ב"כ התובעים, בדבר מצבם הנפשי של התובעים, ומכל מקום, חוות הדעת שהגישו התובעים מלמדות כי טענת מרבית התובעים, בהקשר זה, נסתרת מאותן חוות דעת (סעיף 218 לסיכומי הנתבעת). ב"כ הנתבעת מציינים כי משרדם מייצג אלפי תיקי נזיקין בשנה, וניסיונם מלמד כי אין לקבל את טענת ב"כ התובעים, כי הגורם לסתירות ולגירסאות הרבות של התובעים, מקורם בפגיעות בכישוריהם להעיד. מניסיונם, כותבים ב"כ הנתבעת, "בכל מצב נתון קיים אחוז תובעים שהינם מתחלים, ונכון הדבר גם לגבי התביעה דנן, כפי שעולה במסגרת חוות הדעת מטעם הנתבעת" (סעיף 219 סיפא לסיכומי הנתבעת).
81. לעניין טענת האחריות השילוחית, כנטען בפרק לב של סיכומי התובעים, עונה הרש"פ כי התובעים לא עברו עינויים פיזיים או נפשיים, ואם חוקר מסוים פעל בניגוד לנהלים, הוא היה מועמד לדין, "ועובדה זו מלמדת כי כאשר הייתה חריגה מנוהלי העבודה והחקירה של הנתבעת, הנתבעת עצמה הייתה מטפלת בכך" (סעיף 221 לסיכומי הנתבעת).