הגה: ואם אינו רוצה לברר דבריו, אם נראה לדיין שיש רמאות בדבר – יפסיד; ואם לאו, אלא שנראה לדיין שאינו יכול לברר, וכיוצא בזה – אין
--- סוף עמוד 120 ---
מחייבים אותו משום שאינו מברר דבריו, דאין אומרים לו: 'ברר דבריך', אלא משום כדי להוציא הדין לאמיתו, משום דנפישי [יש הרבה] רמאים".
191. מטרת בירור הטענות היא לגלות את האמת, "כדי להוציא הדין לאמיתו משום דנפישי [יש הרבה] רמאים". לכן, צד שאינו מברר את טענותיו, יש לבדוק: אם עושה זאת עקב העדר ידיעה, ובית הדין משתכנע שדבריו אמת – לא יפסיד; אולם, "אם נראה לדיין שיש רמאות בדבר – יפסיד" (שוחטמן, שם, בעמ' 687; וראה המקורות הנוספים, מעבר לשולחן ערוך שצוטט לעיל, בהערה 242, שם).
192. בסעיף הבא, סעיף ג, דן פרופ' שוחטמן במקרה זה: "בעל דין שנמצא שקרן בטענותיו" (כלשון כותרת הסעיף), כשהוא מסביר את הדברים הבאים (שם, עמ' 689):
"לשלב של בירור הטענות חשיבות רבה ביותר, שכן גורל המשפט עשוי להיות תלוי בו. כבר נאמר לעיל, שחובה על בעלי הדין לטעון טענות אמת, ואסור להם לשקר. חובה זו אינה מוסרית גרידא, אלא היא חובה משפטית גמורה, ויש לה השלכות מרחיקות לכת, שכן אם בעל דין טוען טענה ונמצא ששיקר בטענתו – הוחזק כפרן, ושוב אינו נאמן עוד ביחס לדבר שבו נמצא כפרן".
193. יש לזכור כי על פי המשפט העברי, "אין בעל הדין נעשה כפרן על פי עצמו, אלא על פי עדים. לפיכך, בעל דין הטוען טענה לזכותו, ואחר כך חוזר בו וטוען טענה אחרת המכחישה את הטענה הראשונה – לא הוחזק כפרן. רק אם באו עדים והעידו נגד טענתו הראשונה, הוחזק כפרן" (שוחטמן, שם, בעמ' 691).
194. ברם, על פי המשפט העברי, "גם אם חזר בו בעל הדין מטענתו, לאחר שנוכח לדעת כי הוא עומד להיות מוכחש על ידי עדים, אבל בפועל טרם מסרו עדותם – לא הוחזק כפרן. הטעם לכך הוא, ש'אם עדיין לא העידו – לא הוחזק כפרן. ותו [ועוד]: דאף על גב דאומדן דעתא הוא משום ביעותתא [פחד] דעדים חזר בו, מכל מקום, לא פסלינן ליה לשבועתה מאומדן דעתא [אין פוסלין אותו לשבועה מאומדן הדעת]' " (שוחטמן, שם, עמ' 691-692; הציטוט בסוף הדברים הוא משו"ת הרדב"ז, כמוסבר בהערה 271, בעמ' 692, שם).
--- סוף עמוד 121 ---
לאחרונה ממש, יצא לאור ספרו של דיין בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, הרב צבי יהודה בן יעקב, משפטיך לישראל – פסקים ותשובות בדיני ממונות שבין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, חלק תשיעי (תשע"ו), שהקדיש את סימן ד, שכותרתו "חזרה מטענות בכתב", לנושא זה, ולאורך עמודים רבים (ס-פה), הוא מביא מקורות רבים מן המשפט העברי. לא ניתן, כמובן, להעמיק בדברים, והחפץ לעיין, יוכל לקרוא את הסימן כולו.