--- סוף עמוד 207 ---
3936. לתובע נולדו שני ילדים, לאחר שחרורו מן הכלא. ילד אחד נולד עם תיסמונת דאון, והוא נפטר בשנת 2006. לידת הילדים מוכיחה כי טענותיו של התובע על עינויים בתחומים שאמר, אינם נכונים.
נז.10 תשובת התובע לטענות הנתבעת
3937. בתשובתו לטענות הנתבעת טען התובע, כי הנתבעת לא העידה איש מבין אנשיה, אשר עסקו בתובע, כדי לסתור את עדותו.
3938. בנוסף, לא הסבירה הנתבעת כיצד מצאה מסמכים הנוגעים לתובע, שעה שבכתב ההגנה היא הכחישה את כליאתו, ובתצהיר התשובות לשאלון העידה כי אין לה מסמכים הנוגעים לתובע.
3939. עוד טען ב"כ התובע, כי הנתבעת לא השיבה בסיכומיה לטענות כנגד האותנטיות של "צווי המעצר", שהיא הציגה, ואף לטענות בדבר התקופה המוגבלת אותם "מכסים צווי מעצר אלו".
נז.11 דיון והכרעה
נז.1.11 הערכת המהימנות של התובע ואשתו
3940. לגבי התובע, יש לקיים דיון בסוגיית עצם מעצרו. זאת משום שחסר אישור אובייקטיבי של הצלב האדום למעצרו של התובע.
3941. לכאורה, היה עלי להיעזר בעדותה של אשת התובע, אשר הובאה לעדות לצורך חיזוק גרסתו של התובע, וככל הנראה, כתחליף לאותה ראיה אובייקטיבית נעדרת (שלא כפי שטענה הנתבעת).
3942. ברם, התגלו סתירות בין עדויותיהם של בני הזוג, דווקא במקומות בהם היו עדויותיהם אמורות להיות אחידות לחלוטין.
--- סוף עמוד 208 ---
3943. כך, לדוגמא, קיימת סתירה בין עדותו של התובע לעדותה של אשתו ביחס למספר הילדים שנולדו להם, בכלל, ואחרי המעצר, בפרט.
3944. בחקירת אשת התובע, היא העידה, כדלקמן (עמ' 1461 לפרוטוקול מיום 22.12.14):
"ש. נולדו לכם ילדים לאחר שהוא שוחרר?
ת. כן. נולדו לי אחרי זה שני ילדים, אחד נפטר. היו 11 ילדים, ועכשיו יש לי 10. ב-2006 הוא נפטר.
ש. שואלת שוב, נולדו לך ילדים אחרי שסמיח השתחרר?
ת. כן, אחרי שסמיח השתחרר מהכלא נולדו לי בן ובת.
ש. אז כמה ילדים יש לך בסך הכל?
ת. היו לי 10, נפטר אחד ב- 2006, אז עכשיו יש לי 9 ילדים. יש לי 6 בנים ו-3 בנות. יש לי 9 עכשיו.
ש. אני שואלת שוב, אחרי שסמיח השתחרר, נולדו לך שני ילדים?
ת. כן. אחד בן אחת בת, אחד עם תסמונת דאון והשניה היא בסדר".
3945. התובע, לעומת זאת, העיד (עמ' 1376, לפרוטוקול מיום 23.10.14) כי כאשר היה עצור, באו לבקרו כל ילדיו, חמישה במספר; ואילו, בעמ' 1378 לאותו הפרוטוקול, הוסיף כי לאחר מעצרו, נולדו לו עוד חמישה ילדים נוספים.
3946. בסעיף 7 לתצהירו של התובע מיום 21.6.04, נאמר: "אני לא זוכר שמות של הילדים שלי ואני לא חושב עליהם".