3955. על כן, במקומות בהם נשאל התובע שאלה מסוימת, והשיב עליה את אותה התשובה, במספר פעמים שונות, הרי שניתן יהיה להכיר בדברים אלו, כדברי אמת. במקומות בהם ניכר שדעתו של תובע מפוזרת, לא ניתן יהיה להסתמך על דבריו כראיה.
3956. גם את דבריה של אשת התובע לא ניתן לקבל, מבלי להוסיף להם סיוע ראייתי מסוים: אישה שטועה ביחס למספר הילדים שילדה בעצמה, ובהם היא מטפלת יום יום, מבלי שתוכיח הצדקה לאותן בעיות זיכרון או מיקוד, מעלה תהיות גם לגבי מסוגלותה למיקוד המחשבתי, הנדרש לצורך מתן עדות מדויקת ואמינה.
3957. מאידך גיסא, מפני החשש המשמעותי הקיים בתיק, כי פיזור הדעת ממנו סובל התובע נגרם, אכן, כתוצאה מהעינויים ומהנזק הנפשי, אשר אותו גרמה לו הנתבעת, או למצער כי התובע אכן מתקשה בזיכרון של פרטים מסוימים, אך דבריו ביחס למעצרו – דברי אמת הם, אינני פוסל את עדותו של התובע.
--- סוף עמוד 211 ---
נז.2.11 המעצר ותקופתו
3958. עצם מעצרו של התובע, על ידי הרש"פ, לא ייבחן, אפוא, אך ורק לפי דבריו של התובע, אלא תידרש תוספת חיזוק, ככל שהיא תימצא בראיות האובייקטיביות שקיימות בתיק (במובחן מעדותה של אשתו).
אבחן להלן ראיות אלו.
3959. הנתבעת, מצידה, הודתה מפורשות, ומכללא, במעצרו של התובע בשתי הזדמנויות שונות, אותן אציג, עתה, בתמצית.
3960. האחת, בתשובה לשאלה 3, בתצהיר התשובות לשאלון התובע (ת/593), נכתב: "[התובע] נעצר בשנת 2001. אין בידי תאריך מדויק. שוחרר על ידי צה"ל בשנת 2002 מכלא דהרייה" (דהיינו: כשנה).
3961. הודאתה השנייה של הנתבעת נעשתה באמצעות הגשת המסמכים הרלבנטיים למעצר, ואלו הם:
א. מסמך מיום 21.12.09 (ת/594א), המתאר כי התובע זומן, ביום 16.1.01, למשרדי הביטחון המסכל, בשל כך שביצע עבירות על החוק הפלסטיני, והוא שוחרר ביום 20.3.01 (דהיינו: למעלה מחודשיים).
ב. מסמך ללא תאריך הנפקה (ת/594ב), המתאר כי התובע נעצר ביום 16.1.01, הובא [ככל הנראה אל בית המעצר] ביום 19.1.01, ושוחרר ביום 2.3.01 (למעלה מחודש וחצי).
ג. צו מעצר, ללא תאריך הנפקה (ת/594ג). הצו ניתן על שמו של התובע, ובו נכתב כי הוחלט על מעצרו, למשך 15 יום, בגין עבירת ביטחונית, וניתנת בזאת הסמכות לכוחות הביטחון לעוצרו במרכז המעצר של הביטחון המסכל.
--- סוף עמוד 212 ---
3962. ממסמכים אלו עולה, כי התובע נעצר למשך כחודשיים ימים סך הכל, והם סותרים את הודאתה של הנתבעת במסגרת תצהיר התשובות לשאלון מטעמה (ראה: פיסקה – לעיל), בו הובאה גרסה עובדתית דומה לטענותיו של התובע לפיה הוא נעצר, ביום 28.1.01, והשתחרר כאשר נכנס הצבא הישראלי לכלא דהריה.