203. אם ניישם את כל הכללים וכללי המשנה הללו למקרה שבפנינו, עומדת הרש"פ בתנאים הנדרשים במשפט העברי, לעניין תיקון טענותיה: הרש"פ אמרה, תחילה,
--- סוף עמוד 127 ---
שאינה יודעת האם התובעים נעצרו; ובהמשך, הודתה הרש"פ במעצרים, ואף הסכימה לראיות של אישורי הצלב האדום על המעצרים.
בפניי, איפוא, אין מצב של הודאה וחזרה מהודאה, אלא טענת "איני יודע", שבהמשך – לאחר גילוי הנתונים – הפכה להודאה.
204. ברצוני להדגיש כי הניתוח בפרק זה עניינו בשלב הטיעונים והטענות.
ברם, כאשר אגיע לניתוח שלב הראיות, הכללים שונים: אם אחד העדים אומר שאינו יודע, לכך תהיה תוצאה ראייתית אחרת.
ההבדל הוא בין סדרי הדין, אשר מאפשרים גמישות מסוימת בטיעונים, כדי להגיע להצבת הנושאים האמיתיים השנויים במחלוקת, ובנקודה זו אינני מקבל את עמדת ב"כ התובעים, וקובע, כי ניתן היה לראות את המחלוקת בין הצדדים, כפי שהתגלתה בהמשך ולא בכתבי הטענות המקוריים.
לא כן ביחס למסקנה, בתום שמיעת הראיות, שכפי שאראה להלן, גם על פי המשפט העברי, התוצאה של העדר תשובות מלאות של הנתבעת, יפעל לרעתה.
205. סיכומו של תת פרק זה הוא כי גם המשפט העברי – ששני הצדדים הסכימו כי ניתן לראות בו מקור משפטי מחייב – לא הועיל לתובעים, בנקודה שבה עוסק פרק זה.
ז.7 מסקנות פרק זה
206. טענת ב"כ התובעים, לפיה יש להכריע את הדין בשאלת האחריות, אך ורק על בסיס השאלה האם הוכחו המעצרים לבדם – נדחית.
207. מתקבלת טענת הנתבעת כי לצורך שאלת האחריות יש לקבוע כי אכן התקיימו העובדות המכוננות את האחריות, קרי: הן המעצרים והן העינויים, כפי שיתואר, בתמצית, בפרק הבא.
--- סוף עמוד 128 ---
ח. עילות התביעה ועוצמת הראיות להוכחתן בשלב האחריות – כללי
208. כפי שגם פתחתי את המסמך (פיסקה 1 לעיל), 2 טענות בפיהם של התובעים:
(1) הרש"פ עצרה אותנו שלא כדין, כי נחשדנו בכך שאנו משת"פים;
(2) במהלך המעצר, הופעלו כלפינו עינויים, על ידי אנשי הרש"פ.
בהמשך, גם הועלו טענות על ניהול "משפטים" שבהם נדונו התובעים לתקופות מאסר ממושכות, ובמקרים מסוימים, אף לעונש מוות.
209. מכאן, שלצורך האחריות, יש לקבוע, ראשית כל, ממצא עובדתי בשאלה הבאה: האם נכלא תובע ספציפי בידי הנתבעת, אם לאו.
בהמשך, כאשר אדון בעילות המעצר, אתייחס להבדל בין מעצר ישראלים לבין מעצר מי שאינו ישראלי, וכן אתייחס לעילה למעצר – ביטחונית או "פלילית" סטנדרטית – והשפעתה על האחריות הנזיקית של הרש"פ, ככל שהדבר נוגע לסמכות בית משפט ישראלי.