4409. מעבר לכך, אין לייחס משקל לעדותו של התובע בבית המשפט, משום שהעיד בדיון, מיום 20.11.14, כי אינו זוכר מה נאמר לו 5 דקות אחרי שהדברים נאמרים.
4410. כמו כן, התובע ממציא ומוסיף פרטים, שלא נכתבו בתצהירו. במהלך הדיון, כאשר נשאל על כך, השיב תשובה שלא ממן העניין, "בגלל הייתי עצבני בהיסטריה" (עמ' 1410 לפרוטוקול).
4411. התובע העיד כי איננו זוכר מתי הוא ומשפחתו עברו להתגורר בישראל (עמ' 1409); במהלך העדות, "נזכר" התובע היכן קיבל מכה בראשו (עמ' 1411).
--- סוף עמוד 303 ---
התובע אישר בעדותו, כי תוך כדי העדות הוא נזכר בפרטים נוספים, אשר זכרם לא בא בתצהיריו, ו"האשים" את פרקליטת הנתבעת, כי היא זו הגורמת לו להיזכר בדברים.
4412. התובע טען כי הוא לא ידע בן כמה היה, כאשר נעצר, והחליט לענות לעניין רק לאחר התערבות בית משפט (עמ' 1412). התובע אמר במהלך עדותו, כי מנהל הבנק שלו הגיע לכלא לשלם שוחד עבורו כדי לשחררו, כאשר נשאל מדוע לא הביאו לעדות ענה: "אם את תגני עליו ועל החיים שלו, אני אביא אותו עכשיו".
4413. גם מסמכים, המלמדים על העברה כספית של סכומי כסף, מחשבונו של התובע או מחשבונו של מי מקרוביו, בתקופה הרלבנטית – לא הוגשו.
4414. התובע, לטענתו, חי מנדבת ליבם של בני משפחתו; אך, אף אחד מהם לא הופיע לעדות.
4415. התובע ציין בעדותו, כי טרם המעצר היה איש עשיר מאוד, ולאחר המעצר נלקח ממנו כל כספו: "אני הייתי בכלא, וכשיצאתי ראיתי את החשבונות" (עמ' 1417). אולם, הוא לא הביא מסמך כלשהו, לגיבוי עדותו.
4416. עוד העיד התובע, כי הוא הגיש תביעות אזרחיות – כספיות נגד הרשות הפלסטינית, לגבי גניבה מהמחצבה, שהייתה בבעלותו. התובע הבהיר כי התקיימו דיונים בבית המשפט שבשטחי הרשות, וכי היה לו עורך דין שטיפל בתביעות אלו, עו"ד קוואסמה. כאשר נשאל התובע, אם עורך דין זה ידע כי התובע היה עצור בגין שיתוף פעולה אצל הנתבעת, השיב בחיוב, אך ציין כי הסיבה שעו"ד קוואסמה לא ביקר אותו בבית הכלא הייתה, כי הוא פחד. לטענת הנתבעת, תשובה זו אינה הגיונית; ומכל מקום, עו"ד זה, שהוא תושב איו"ש, לא הובא לעדות.
4417. התובע טען בעדותו, כי פורסמו נגדו "כרזות", שמטרתן ללכלך את שמו ואת שם משפחתו. בכרזות הללו, הוא מכונה בכינוי גנאי של משתף פעולה "עמאלי". אולם, כרזות אלו מעולם לא הוצגו בבית המשפט (1419-1420).
--- סוף עמוד 304 ---
4418. התובע אישר כי הגיש תלונה במשטרת ישראל, לאחר ששוחרר ("לא זוכר מתי"), וכי שטח בפניהם את אשר עבר עליו בתקופת המעצר; אך, לשיטתו, הם "לא קבלו את התלונה". לטענת הנתבעת, דברים אלו לא הועלו במסגרת תצהירי התובע, דבר הפוגע באמינותו של התובע.