4419. כמו כן, התובע טען כי עבר עינויים במסגרת מעצרו. אולם, מסמך שהוגש בעניינו על ידי ארגון הצלב האדום, נעדר כל התייחסות בנוגע לטענת התובע כי עבר עינויים. הנתבעת מפנה בעניין זה לסיכומיה הכלליים.
בנוסף, טוענת הנתבעת, באותו הקשר, כי המסמך שהוגש על ידי התובע הוא פרוטוקול רפואי כלשהו, לא ברור, בכתב ידו של ד"ר זילברמן – איננו קביל. כן ציינה הנתבעת כי ד"ר קרביץ, שהוזכר בעדותו של התובע, לא הובא לעדות.
סא.10 תשובת התובע לטענות הנתבעת
4420. תשובת ב"כ התובע לטענות הנתבעת הייתה, כי מסיכומיה של הרש"פ נעדרת כל התייחסות או ניסיון לסתירת עדותו של התובע, באמצעות דבריו של העד מורד אבו רומיה, ולאחר כישלון עדותו של העד מטעם הנתבעת, לא העידה הנתבעת עדים נוספים מטעמה, באותו ענין. המסקנה המתבקשת היא כי עדותו של התובע הינה אמת.
4421. כמו כן, טוען עו"ד קורנוויץ, כי התובע הזכיר בעדותו את שמותיהם של אנשי הנתבעת, אשר קבלו ממנו שוחד, אך הנתבעת בחרה שלא להביאם לעדות.
גם בהקשר זה, המסקנה היא כי עדותו של התובע לא הוזמה, ויש לקבל את דבריו, כלשונם.
4422. בנוסף ציין ב"כ התובע, כי הנתבעת לא השיבה בסיכומיה לטענת התובע, כי אין אמת בדבריה, לפיהם התובע שוחרר בידי צה"ל, ביחד עם יתר הכלואים.
סא.11 דיון והכרעה
--- סוף עמוד 305 ---
4423. לא הייתה מחלוקת ממשית אודות טענתו של התובע, כי הוא שהה במעצר של הרש"פ במשך כ-9 חודשים, בעיר חברון (ראה דבריו, בעמ' 1409 לפרוטוקול מיום 20.11.14). הנתבעת הסכימה לעצם קיומו של המעצר.
מעבר לכך, גם מאישור הצלב האדום עלה כי התובע נעצר ביום 30.06.2001, נרשם ביום 16.07.2001, בחברון, ושוחרר ביום 01.04.2002.
4424. המחלוקות בין הצדדים נסובו על עניין חוקיותו המעצר, העינויים שטען התובע, כי בוצעו בו, ואף דרך שחרורו: בעוד שהתובע טען בתצהירו ובעדותו, כי הוא התבקש לשלם סכום של כ-160,000$ כערבות, אשר חולטה ממנו, והפכה לשוחד; טענת הנתבעת היא כי שחרורו של התובע היה, ביום 1.4.02, על ידי צה"ל.
4425. אבחן להלן סוגיות עובדתיות ומשפטיות אלו, מלבד הטענה בדבר השוחד ששילם התובע: לסוגית דרך שחרורו של התובע קיימת נפקות גבוהה במישור הנזיקי, באם יוכרע, מבחינה עובדתית, כי התובע אכן שילם את הסכום האמור, הרי שסכום זה יצטרף לסכומי הפיצויים, ככל שתחוב בהם הנתבעת.
אשר על כן, תידון טענה זו, במסגרת אומדן הנזקים, בשלב השני של ההליך המשפטי.